הקצין שאחראי על גיוס החרדים: "מי שמקבל צו ולא מתייצב צריך לחשוש" | בלעדי

צה"ל השלים לאחרונה מהלך דרמטי במיוחד הנוגע באופן ישיר בשיח הציבורי הסוער סביב גיוס בני ישיבות - הטמעת פקודת מטכ"ל ייעודית לשילוב חרדים.

בראיון בלעדי ל"ישראל היום", מסביר סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים באכ"א, את הרציונל מאחורי הפקודה, מתייחס לחששות מהשטח, ועונה על השאלות הקשות שעולות ביחס לנושא המורכב.

"כדי להבין את גודל האירוע, צריך להבין את ההיררכיה הצבאית", מתייחס סא"ל דיקשטיין לפקודת מטכ"ל החדשה. "זה לא עוד מסמך. פקודת מטכ"ל היא המסמך הצבאי ברמה הגבוהה ביותר, האינסטנציה העליונה של הפקודות בצה"ל. עד היום, הטיפול בחרדים היה מבוסס על מדיניות והוראות נקודתיות, או יוזמות מקומיות. הפקודה החדשה באה לעגן את התנאים במסלולים החרדים במדרג פקודות שנמצא כמה דרגות מעל כל מה שהיה נהוג עד כה".

איך דברים היו מתבצעים בעבר?

"הדברים עבדו בשיטת 'מלמטה למעלה'. תחשוב על הקמת 'נצח יהודה' - זה התחיל כפרויקט של מפקד, תא"ל (מיל') יהודה דובדבני, ואחריו המאו"גים והמח"טים היו צריכים להילחם על כל דבר. אם היו צריכים אוכל מהדרין, המפקד בשטח היה צריך לעלות לאוגדה, האוגדה לפיקוד, משם למטכ"ל ולאגף התכנון, כדי להסביר שיש פה מסה של חרדים שצריכים כשרות מיוחדת. זה היה מאבק מפרך".

ומה מבטאת הפקודה החדשה?

"הפקודה הזו היא תמצית השינוי התודעתי העמוק שהצבא עבר. ההבנה היום היא ששילוב החרדים הוא לא 'טובה' שעושים למגזר, אלא צורך קיומי של הצבא שרוצה לקלוט מסות גדולות של חרדים בכל שנתון. לכן, הפקודה הזו מגיעה 'מלמעלה למטה'. היא מחייבת את כולם - את אג"ת, את אט"ל, את היועץ הכלכלי לרמטכ"ל ואת היוהל"ם. זו לא גחמה של מפקד כזה או אחר, אלא פקודה מערכתית עם השלכות תשתיות־כלכליות רחבות היקף".

להניע תהליכים

סא"ל דיקשטיין אמנם מדבר על מחויבות מערכתית, אבל השורה התחתונה היא כיצד תפגוש הפקודה את החייל החרדי השטח. "התכלית היא פשוטה", הוא מסביר. "לאפשר אורח חיים חרדי מלא בתוך המסגרת הצבאית. צה"ל הבין שכדי שחרדי יתגייס, אנחנו חייבים לייצר לו 'סביבה מאפשרת'. הפקודה היא הדגל שמוביל את זה. היא מגדירה תנאים בסיסיים שלא נתונים לשיקול דעת מקומי, אלא הם חובה מטכ"לית. זה אומר שמפקד יחידה לא צריך להמציא את הגלגל או להתחנן למשאבים - זה מעוגן בפקודה. זהו תמצית השינוי התודעתי: הצבא לא רק מגייס חרדים, אלא לוקח אחריות על שילוב ושירות החרדים בצורה שתאפשר להם להישאר חרדים".

אחת הנקודות שחסרות בפקודה היא זהות יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. למה לא כתוב במפורש שהאיש שאחראי על כל זה חייב להיות חרדי בעצמו?

"צריך להבין איך הצבא עובד. היוהל"ח הוא לא רק נציג המגזר. הוא דמות בכירה מאוד, שצריכה להסתכל לציבור החרדי בלבן של העיניים, אבל במקביל גם להסתכל לרמטכ"ל ולפורום מטכ"ל בעיניים. כדי שהאמירות של היוהל"ח יהיו אפקטיביות, וכדי שלסמכויות שלו יהיו 'שיניים' מול אלופים ומפקדי אוגדות, אנחנו חייבים שבראש המערכת הזו יעמוד מפקד. בצבא יש היררכיה ברורה. פורום מטכ"ל הוא פורום של מפקדים, ואנחנו צריכים שם מישהו עם אמירה פיקודית חזקה, שמכיר את רזי הצבא ויודע להניע תהליכים".

אל"ם אבינועם אמונה נכנס להגדרה הזאת בצורה מדויקת?

"חיפשנו בנרות אנשים שיתאימו לתפקיד. הקצין שנבחר אולי לא יענה על ההגדרה ה'צרה' של חרדי, אבל יש לו הבנה עמוקה, יסודית ופרטנית של הציבור החרדי. הוא זה שהוביל את הקמת חטיבת 'חשמונאים', שעליה כולם מדברים היום כמודל ההצלחה. הוא עשה עבודת שטח מטורפת ומבין את הניואנסים הדקים ביותר. החשש שלי הוא שאם נתעקש להצניח לתפקיד מישהו רק בגלל שהוא למד בישיבה כזו או אחרת, אבל הוא חסר את הניסיון הפיקודי וההיכרות עם המערכת הצבאית - אנחנו נכשיל את שילוב החרדים. אנחנו רוצים מישהו שיודע 'לדפוק על השולחן' בפורום מטכ"ל ושיתייחסו אליו ברצינות, לא כמישהו שמסמנים עליו וי".

ועדיין, קיים חשש אמיתי שהיוהל"ח יתחלף, יגיע קצין שלא מכיר את הנושא מקרוב וכל המפעל הזה יקרוס.

"אני לא נביא, אבל אני יכול להרגיע את החשש הזה דרך ההבנה של מהות התפקיד. לכל תפקיד בצבא יש פק"ל והגדרת תפקיד. גם אם לא יהיה כתוב 'חרדי' בתעודת הזהות של היוהל"ח הבא, ברור לכל המערכת, מהרמטכ"ל ועד אחרון המפקדים, שלתפקיד הזה חייב להגיע אדם שהנושא בוער בעצמותיו".

היעד: 5,000 מתגייסים

סא"ל דיקשטיין עומד על כך שבשטח ישנו גידול אמיתי במספר החרדים שמתגייסים לצבא. "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה במספרים", הוא אומר, "זה לא מספיק, וצריך הרבה יותר. הצבא ערוך לקלוט הרבה יותר חיילים חרדים. רק בחטיבת 'חשמונאים' יש מקום. גדוד נצח יהודה יכול 'להעמיס' עוד 40-30 לוחמים בכל מחזור מעבר לקיים, ויש את העולם העצום של תומכי הלחימה והמקצועות הטכנולוגיים שנפתח".

ממה נובע הגידול בגיוס?

"יש פה שילוב של שני מוטיבים מרכזיים. הראשון הוא מוטיב ההירתמות. זה יכול להיות בגלל הזעזוע של ה־7 באוקטובר, או בגלל שפתאום נפתחו תפקידים אטרקטיביים. אני פוגש אנשי מילואים חרדים שאומרים לי בעיניים נוצצות: 'שמעתי על חשמונאים, הגדלתי רובאי מ־02 ל־07, זה חלום חיי'. יש רצון לקחת חלק".

והמוטיב השני?

"הלחץ וההבנה של המציאות החדשה. יש ציבור שלם שבמשך 70 שנה הורגל שהצבא זה משהו שקורה במקום אחר. פתאום, הציבור הזה מוצא את עצמו עומד לבד מול המערכת. מגיעים צווים הביתה. אי אפשר לצאת לחתונה של אחות בניו יורק. אי אפשר לחזור לארץ לאירוע משפחתי. המציאות הזו מחלחלת. אנשים מבינים שהם צריכים לעשות מעשה, והם מחפשים את המסלולים החרדים. האתר 'הבית לחייל החרדי' רושם מאות אלפי כניסות בשנה וחצי האחרונות. זה לא קרה בעבר".

ומה היעד ל־2026?

"המספרים תלויים כמובן בחקיקה בכנסת, אבל אנחנו נערכים ליעד של כ־4,800 מתגייסים שהיה בשנה שעברה ואף לעלייה לאזור ה־5,000 פלוס, בשנתון המלא זה אמור להגיע ליותר מ־8,000. חשוב לומר שצה"ל ערוך לקלוט כל מספר שמדינת ישראל תכתיב לו. אנחנו פותחים מסלולים, מכשירים מפקדים ומכינים תשתיות כדי שכל יעד שיוצב - יבוצע".

הביקורת והאכיפה

פקודת המטכ"ל מזכירה "גורם מבקר" מטעם משרד הביטחון. סא"ל דיקשטיין מסביר את המנגנון. "כדי להבין את הבקרה, צריך להסתכל על כל המעטפות סביב החייל החרדי", הוא אומר. "המעטפה הראשונה היא המפקד בשטח. אנחנו לא 'מפילים' חרדים על מפקד שלא יודע מה לעשות איתם. המפקדים עוברים הכשרה, מכירים את המדיניות ויודעים שזו האחריות שלהם. המעטפה השנייה היא הבקרה הפנים־אגפית. לכל זרוע, יש גוף בקרה משלה. זה לא גוף של 'רבנות', אלא גוף פיקודי שמדווח לאלוף הזרוע. זה ציר פיקודי קשוח".

בהמשך, לדברי סא"ל דיקשטיין, נכנס לתמונה מערך הביקורת המטכ"לי של ענף חרדים באכ"א. "גייסנו השנה קצינים חרדים, אנשים מבוגרים ומנוסים שעשו עשרות שנים בצבא, שמסתובבים ביחידות ומפיקים דוחות עומק. עכשיו נגיע לחידוש - הבקרה החיצונית. יש גוף שנקרא 'מבקר מערכת הביטחון'. זה מוסד בעל סמכויות נרחבות, שיכול להיכנס לכל בסיס בכל זמן ולבקר כל נושא. לאור הצורך בבניית אמון, החלטנו להפעיל את הכלי הזה גם לנושא החרדי. זה שדרוג משמעותי של מערך הביקורת. זו לא המצאה חדשה, אלא שימוש בגוף חזק קיים כדי לוודא שהצבא עומד בהתחייבויות שלו. מי שלא יעמוד בזה - יטופל".

אתה חושב שהסנקציות, המעצרים והאכיפה באמת עוזרים לגיוס?

"צה"ל הוא גוף שומר חוק במדינת חוק. כשיש חוק, צריך לאכוף אותו. זה אירוע מורכב שדורש שילוב של נורמות חברתיות עם אכיפת חוק. לגבי המעצרים - זה הליך מקצועי לחלוטין שמבוצע על ידי המשטרה הצבאית ומיטב. האם המחשבה שזה לא עוזר תעצור אותנו? חד־משמעית לא. אוי ואבוי אם נוציא צו גיוס שאין לו שום תוקף. צו גיוס הוא לא גלויה ולא הזמנה לחתונה. מי שמקבל צו ולא מתייצב צריך לחשוש. האפקט הוא לא רק מול העצור הבודד, אלא יצירת התודעה שיש חוק ויש לו משמעות. ברוך ה', אנחנו רואים שלאט־לאט ההבנה הזו מחלחלת".

בינתיים צצה תופעה מעניינת - חרדים שמתגייסים לתפקידים עורפיים ומסתובבים בבסיס ללא מדים. זה מודל שהצבא מעודד?

"זו נקודה חשובה שמחזירה אותנו להבנה העמוקה של הצבא את הציבור החרדי. יש תפקידים שבעבר חשבנו שחרדים לא יעשו - מכונאי טנקים, אנשי מעבדה, טכנולוגיה. גילינו שאפשר לשלב חרדים במגוון אדיר של מקצועות, אבל, צריך להיות פרקטיים".

תסביר.

"מגיע אברך בן 26, נשוי עם ילדים. הוא לא הילד בן ה־18 שגר בבית ההורים. הוא צריך לחזור לשכונה החרדית שלו בסוף היום. יש פה עניין סמנטי וחברתי. המפקדים בשטח, שכל החיילים שלהם תמיד היו על מדים, היו צריכים לעשות סוויץ' בראש. הם הבינו שכדי שיהיה להם צבא כשיר וכדי שהטנקים יתוקנו והמעבדות יעבדו, צריך לקלוט את האנשים האלה בתנאים שמתאימים להם. לכן, יש מקומות שבהם אנחנו מאפשרים עבודה עם סרבלים וחלוקים במקום מדים מלאים. זה לא הופך אותם לאזרחים עובדי צה"ל. הם חיילים לכל דבר, עם משכורת צבאית ופקודות, אבל אנחנו מאפשרים את הגמישות הזו כדי לשמר את אורח החיים שלהם".