אל סלון בית הנשיא נכנסים בני הזוג שירי פרנקל (33) ורועי הרוש (25), בידיהם ערימת דפים עם שאלות שהכינו לראיון זוגי עם יצחק ומיכל הרצוג לרגל ולנטיינ'ס דיי, חג האהבה הבינלאומי שיחול בשבת הקרובה, אך כבר מייד הם מבהירים שלא ייצמדו לטקסט. "אנחנו רוצים שיחה כנה איתם על נושאים שבדרך כלל לא מדוברים בבית הנשיא", אומרת שירי.
רועי שמאובחן על הרצף האוטיסטי ושירי, מתמודדת נפש עם מוגבלות קוגניטיבית, הגיעו לא כדי לדבר על עצמם. הם באו לדבר עם האזרח והאזרחית מספר אחת על זוגיות לפודקאסט "שווה להקשיב" של עמותת "אקים", והכללים החדשים ברורים גם לצד השני. "אתם כאן אצלנו, אבל אנחנו האורחים שלכם ושמחים להתראיין על ידיכם", אומר הרצוג בחיוך.
רועי פותח בשאלה ישירה לנשיא: איך הכרת את מיכל, והאם מייד ידעת שאיתה תרצה להתחתן? "ניג'סתי לה הרבה מאוד זמן", משיב יצחק, ומיכל מאשרת: "הוא מאוד ניג'ס. הכרנו בצבא והתיידדנו, למדנו משפטים יחד באוניברסיטת תל אביב והוא פשוט לא ויתר. בסוף נשברתי. התחתנו תוך כדי הלימודים".
היא מודה שלא ידעה לאן הקשר יתפתח. "לא הבנתי שהוא ילך לפוליטיקה, לא הבנתי שחיי ציבור יהיו החיים שנחיה, אבל התלהבתי, אז אמרתי כן". יצחק נזכר במבט הראשון: "איך שראיתי אותה, בשק"ם של הבסיס, את העיניים הכחולות שלה, אמרתי לעצמי - זו תהיה אשתי".
הם כבר 41 שנים ביחד, ומיכל מודה ש"צריך לעבוד בזה. להיות חברים טובים, לדעת להתפשר. לא תמיד מקבלים בדיוק מה שרוצים. וצריך גם הרבה הומור. בלי הומור זה לא עובד". והרצוג משלים: "באופן טבעי, תמיד יש גם כעסים וגם צחוקים וגם אהבה. זה חלק מהחיים".
צריכים לכידות, לא אחדות
שירי מספרת שהיא מקיבוץ ניר דוד ורועי מבית שאן, שני מקומות קרובים מאוד גיאוגרפית, אבל כאלה שתושביהם עמדו משני צידי המחלוקת על נחל האסי. "זה רק מקרה אחד", היא אומרת, "אבל הרבה פעמים נדמה שאנשים במדינה לא מקשיבים זה לזה".
הרצוג מסכים ומחדד: "אנחנו צריכים לכידות, לא אחידות. שאנשים יידעו להקשיב זה לזה, שהבחור המקסים מבית שאן יקשיב לבחורה המקסימה מניר דוד, ולהפך. וזה נכון בהמון תחומים. יש בתוכנו שסע פוליטי, משפטי וחברתי קשה מאוד. יש בתוכנו קבוצות שונות, אמונות שונות, דתות, אבל המלחמה הראתה שבסוף, ברגע האמת, אנחנו הרבה יותר מלוכדים".
💘 מיכל: "לא הבנתי שחיי ציבור יהיו החיים שנחיה, אבל התלהבתי, אז אמרתי כן". יצחק: "איך שראיתי אותה, בשק"ם של הבסיס, את העיניים הכחולות שלה, אמרתי - זו תהיה אשתי"
רועי מחבר את הדברים לעשייה שלו ושל שירי למען אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל. הוא מספר על ההצגה "חלומות פשוטים" של אקים בית שאן, שאיתה הם וקבוצת אנשים עם מוגבלות מופיעים ברחבי הארץ, ושואל מה באמת יכול לחולל שינוי - לא ברמה ההצהרתית, אלא בבית הספר, בקהילה ובמקומות עבודה.
מיכל לא מהססת: "היכרות. פשוט להכיר. במפגשים, בשיחות. בסוף זו הדרך הכי טובה. כולנו בני אדם. לפעמים תהליכים היסטוריים מצליחים כי שני בני אדם מדברים ביניהם ומסתדרים".
הרצוג מדגיש שההיכרות הכרחית, אבל היא לא מספיקה לבדה ולכן "צריך גם הזדמנויות - שילוב מגיל צעיר, מסגרות משלבות בבתי הספר, אפשרות להשתלב בצבא, ובהמשך גם להתפרנס בכבוד. לכולם יש מוגבלויות. כל אדם נברא בצלם, ולכל אדם יש זכות לחיות בכבוד".
ביום שאחרי - הוראה
לשאלה של רועי אם הם מתגעגעים לאנונימיות, מיכל משיבה מייד: "אנחנו מרגישים בשליחות מאוד חשובה, אבל לפעמים אתה רוצה את הפרטיות שלך". והנשיא מוסיף: "או ללכת לים, סתם להתבודד ולהסתכל על הגלים. מיכל הכי היתה רוצה לרדת לסופר בטרנינג ושאף אחד לא יזהה אותה". מיכל צוחקת: "אנחנו אומרים תודה שיש שבת, שאפשר להוריד את הקצב ולהיות עם המשפחה".
כששירי שואלת על תוכניותיהם ליום שאחרי הנשיאות, יצחק מפתיע: "אחרי הכהונה אני רוצה להיות מורה, ללמד בבתי ספר. זו כמיהה שמלווה אותי הרבה זמן". מיכל מחייכת: "ואני מאחלת לנו שסוף-סוף נהיה סבא וסבתא".
רגע לפני סיום, השיחה חוזרת למקום שבו החלה: זוגיות. מיכל מאחלת לשירי ולרועי המשך זוגיות נהדרת, והרצוג לא מחמיץ את ההזדמנות לטיפ: "לא להתבייש לומר לבן הזוג או לבת הזוג 'אני אוהב או אוהבת אותך'".
ומהם הסודות של שירי ורועי לזוגיות מוצלחת? "קודם כל, להיות שם אחד בשביל השנייה, להיות משענת, לדבר על הדברים ולא לוותר על כבוד הדדי", אומרת שירי, ורועי מוסיף: "חשוב לקבל את בן הזוג או את בת הזוג כמו שהם, ולא להיבהל מקשיים".
"כמוני כמוך"
אחרי הראיון, בעוד שירי ורועי מסדירים נשימה, אפשר להבין עד כמה המעמד היה משמעותי עבורם. שירי, ששנים רבות הרגישה שקופה, מספרת ש"בהרבה מאוד מקרים, ברגע שאנשים דיברו איתי וראו שיש לי קושי, הם היו לוקחים צעד אחורה". לבדידות הזו היא מצאה פתרון כשהצטרפה לתיאטרון של אקים בבית שאן והעמקים, שהפך עבורה לקבוצה חברתית.
השניים הכירו לפני שש שנים במסגרת לימודי קולינריה במכללת אקים רימונים בטבריה, היום הם מציינים שנה וחצי של זוגיות, ולפני ארבעה שבועות עברו לגור יחד בקיבוצה, ניר דוד. "שירי עשתה דרך מדהימה", מעיד רועי ומחייך אליה, "אבל לקח לה זמן להיענות לחיזורים שלי". שירי מסבירה: "לקח לי זמן להבין שהוא בעניין שלי. בגלל שהרבה פעמים נפגעתי מגברים, נורא פחדתי לעשות את הצעד הזה".
רועי הוא ספורטאי שמתאמן מדי יום, ומשלב בין כדורסל לטריאתלון בלוח זמנים עמוס במיוחד. במאי הקרוב הוא יטוס לסלובקיה לאליפות אירופה של "ספיישל אולימפיקס", המסגרת הבינלאומית לספורטאים עם צרכים מיוחדים שבה סיים שלישי לפני שנה, ומשם ימשיך ביוני לצ'ילה כחלק מסבב תחרויות. הוא גם די.ג'יי ("אני שר ומתקלט באירועים") וזמר שעובד לאחרונה על אלבום ובו שיר שכתב לשירי: "ניסיתי לתת לשיר שם שיקלע לאופן שבו אני חושב עליה, וקראתי לו 'אַת האושר שלי'".
בימים אלה מככבים השניים בקמפיין של אקים תחת סלוגן חדש, "אקים. כמוני כמוך", המבקש לשנות את האופן שבו מדברים בישראל על אנשים עם מוגבלות. בקמפיין - שעלה בשלטי חוצות, בסדרת רשת וברשתות החברתיות, וכולל גם מיתוג מחדש של העמותה - רועי, שירי ושאר הפרזנטורים לא מוצגים דרך המגבלה, אלא דרך חלומות, אהבות ואתגרים שכל אדם יכול להזדהות איתם.
לדברי סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים ישראל, "הרעיון שמאחורי המיתוג החדש והקמפיין התקשורתי הוא שהציבור יכיר את האנשים שאנו תומכים בהם - לא בדגש על המוגבלות, אלא כבני אדם עם אהבות, חלומות, חששות וקונפליקטים, שחיים חיים מלאים כמו כולם. לפי מדד אקים, כ-80% מהציבור תומכים כיום בשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה, לעומת 57% בלבד לפני כעשור. זה שינוי עצום, ועדיין עבודה רבה עוד לפנינו".
שירי מספרת ש"אנשים מזהים אותי ברחוב, אומרים לי שהם רואים אותי בשלטים", ומוסיפה בחיוך: "נולדתי למצלמה, כמו שאמא שלי אומרת. אחרי הרבה מאוד שנים שהייתי שקופה, אני רוצה שיראו אותי". לדבריה, הרתיעה הראשונית עדיין קיימת אצל חלק מהאנשים, אבל בעיניה זו לא גזירת גורל. "אנשים צריכים לראות שאנחנו יכולים לעשות הכל, לדבר כמו כל אחד, ושיבינו שאנחנו לא מסוכנים לחברה כמו שהרבה חושבים. אנחנו פשוט רוצים להיות חלק, להיות שווים".
גם רועי חש בשינוי. "בכל פעם שאני יורד מהאוטובוס מישהו עוצר אותי", הוא מספר, ומציין שבעיניו הפרסום הוא שליחות: "אם מישהו רואה אותנו וחושב פעמיים לפני שהוא שופט, לפני שהוא מתרחק - עשינו משהו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
