"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

​"עד שארצח זה לא ייפתר?": זעקת הנשים מול אוזלת היד של המערכת

דיון שנערך היום בוועדה לקידום מעמד האישה הציף כשלים מבניים עמוקים, החל ממערכות מידע שאינן מדברות זו עם זו ועד לחקיקה מיושנת שאינה מספקת הגנה בזמן אמת • יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן: "חייבים לשנות את השיטה לפני שהשוטר יגיע לזירה אחרי האסון"

,עודכן
0השמעה
זירת רצח אישה בירושלים. צילום: דוברות המשטרה

דיון מיוחד שנערך היום בוועדה לקידום מעמד האישה הפך לכתב אישום נוקב נגד משרדי הממשלה, כאשר נפגעות אלימות במשפחה התייצבו מול חברי הכנסת ותיארו מציאות של הפקרה.

חשד לרצח אישה במכות פטיש ע"י אחיה בקרית אתא

תחת הכותרת של "עיוורון נתונים", נחשף כיצד חוסר התיאום בין המשטרה, הרווחה ומשרד הבריאות עולה בחיי אדם, כשברקע מהדהד הנתון המזעזע של 46 נשים שנרצחו השנה. "אמרתי לקצין משטרה עד שלא יגיע לרצח זה לא ייפתר?", שיתפה אורטל, אחת הנפגעות, בסיפור שזעזע את הנוכחים, "הוא ענה לי פשוט: 'כן'".

הדיון הציף כשלים מבניים עמוקים, החל ממערכות מידע שאינן מדברות זו עם זו ועד לחקיקה מיושנת שאינה מספקת הגנה בזמן אמת. עו"ד ורדית אבידן מארגון ויצו התריעה כי בישראל קיים "עיוורון נתונים" מכוון, בעוד שמדינות כמו קנדה ואוסטרליה כבר עברו למערכות דיגיטליות אחודות שמתגברות על חסיונות רפואיים כדי להציל חיים. מנגד, נציגי המשטרה והמשרד לביטחון לאומי הודו כי חלק מהנתונים כלל אינם מפורסמים לציבור, מה שהוביל את ארגוני הנשים לאסוף את המידע על מקרי הרצח בעצמם.

​במישור המשפטי, התמונה אינה מעודדת יותר. עו"ד ורד בר ממרכז רקמן הסבירה כי בתי המשפט דבקים בפרשנות צרה של "סמיכות לאירוע", מה שמונע מנשים לקבל צווי הגנה גם כשהפוגע עומד להשתחרר מהכלא ורמת המסוכנות שלו גבוהה מתמיד.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, סיכמה את הדיון בהבטחה לקידום תיקוני חקיקה דחופים, תוך דגש על העברת מידע בין רשויות הבריאות לרווחה. "הנתונים קשים מאוד", קבעה כהן, "אנחנו חייבים לשנות את השיטה לפני שהשוטר יגיע לזירה אחרי האסון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר