"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
סקר הלמ"ס

מאות אלפים נפגעים, 93% לא מדווחים: עבריינות הרשת בישראל גוברת

מתוך כלל הנפגעים, כ-167 אלף בני אדם (2.7%) דיווחו כי נפגעו מבריונות ברשת וביוש ("שיימינג") • סוגי העבירות המקוונות השכיחות ביותר היו גניבה או הפצת מידע (52.4%) והתחזות או גניבת זהות (30.8%) • במקביל, עולה מהסקר כי 945 אלף בני 20 ומעלה (15.0%) נפגעו במהלך השנה מעבירות מסוגים שונים

,עודכן
0השמעה
נפגעי עבירה מקוונת. צילום: Getty Images/iStockphoto

539 אלף בני 20 ומעלה - המהווים 8.6% מהאוכלוסייה - דיווחו כי נפגעו מעבירה מקוונת במהלך השנה שקדמה לסקר. כך עולה מלקט ממצאים מתוך סקר ביטחון אישי 2024, שפרסמההלשכה המרכזית לסטטיסטיקהלרגל השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת - "מתחברים על בטוח".

מתוך כלל הנפגעים, כ-167 אלף בני אדם (2.7%) דיווחו כי נפגעו מבריונות ברשת וביוש ("שיימינג"). סוגי העבירות המקוונות השכיחות ביותר היו גניבה או הפצת מידע (52.4%) והתחזות או גניבת זהות (30.8%).

<div class="infogram-embed" data-id="2c78bcbb-b90c-4338-ad4e-ee3e6a1e4cc0" data-type="interactive" data-title="למה נפגעי עבירה מקוונת לא מדווחים למשטרה? - 09.02.26"></div><script>!function(e,n,i,s){var d="InfogramEmbeds";var o=e.getElementsByTagName(n)[0];if(window[d]&&window[d].initialized)window[d].process&&window[d].process();else if(!e.getElementById(i)){var r=e.createElement(n);r.async=1,r.id=i,r.src=s,o.parentNode.insertBefore(r,o)}}(document,"script","infogram-async","https://e.infogram.com/js/dist/embed-loader-min.js");</script>

הנערים שצדו פדופילים ברשת – ומצאו עצמם מאחורי הסורגים // באדיבות I24NEWS

במקביל, עולה מהסקר כי 945 אלף בני 20 ומעלה (15.0%) נפגעו במהלך השנה מעבירות מסוגים שונים - גניבה, אלימות או איום באלימות, הטרדה מינית, עבירות מין או עבירה מקוונת.

פערים חדים בין קבוצות באוכלוסייה

שיעור ההיפגעות מעבירה מקוונת בקרב יהודים ואחרים עמד על 10.2% - גבוה פי שישה משיעור הנפגעים בקרב ערבים (1.7%). בקרב האוכלוסייה היהודית, השיעור הגבוה ביותר נרשם בקרב דתיים (12.1%), בעוד שהשיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב חרדים - 5.1%.

סיום תואר (אילוסטרציה),צילום: איי.פי

פילוח לפי רמת השכלה מצביע על כך שעיקר הנפגעים הם בעלי השכלה גבוהה:

  • בעלי תארים מתקדמים (שני ושלישי) - 13.5%

  • בעלי תואר ראשון - 9.5%

  • בעלי תעודת בגרות - 9.0%

נשים, גברים וגיל: תמונת מצב מורכבת

הקבוצות שנפגעו בשיעור הגבוה ביותר מעבירה מקוונת היו בני 45-54 (11.1%, כ-113 אלף) ובני 35-44 (10.2%, כ-122 אלף). השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב בני 65 ומעלה - 4.7% (כ-56 אלף).

ברוב קבוצות הגיל גברים נפגעו יותר מנשים, למעט בני 35-44, שבהם שיעור הנשים שנפגעו מעבירה מקוונת עמד על 11.8% לעומת 8.7% בקרב גברים. הפער הגדול ביותר בין המינים נרשם בקרב בני 55-64 - 12.2% מהגברים לעומת 7.7% מהנשים.

בפילוח לפי סוג העבירה:

  • בעבירות גניבה ו/או הפצת מידע, שיעור הנפגעות היה גבוה יותר בקרב נשים (56.1%) לעומת גברים (49.0%).

  • בעבירות התחזות ו/או גניבת זהות, גברים נפגעו יותר מנשים (33.4% לעומת 28.0%).

כמעט אף אחד לא מדווח למשטרה

מהנתונים עולה כי 93.3% מנפגעי העבירה המקוונת לא דיווחו למשטרה על הפגיעה, ורק 6.7% דיווחו על האירוע האחרון.

93.3% מנפגעי העבירה המקוונת לא דיווחו למשטרה על הפגיעה,צילום: יהושע יוסף

הסיבות לאי-הדיווח:

  • 40% פנו לגורם אחר

  • 30.2% ציינו סיבה אחרת

  • 13.3% ציינו חוסר יכולת של המשטרה לטפל במקרים כאלה

  • 8.3% לא רצו להטריח את המשטרה במקרה שנתפס בעיניהם כקל ערך

חשש נרחב - בעיקר בקרב מי שכבר נפגעו

25.3% מבני 20 ומעלה דיווחו כי הם חוששים להיפגע מעבירה מקוונת "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה". בקרב יהודים ואחרים שיעור החוששים גבוה משמעותית (27.5%) לעומת ערבים (15.7%), פער שנשמר גם בחלוקה לפי מין.

השוואה בין מי שנפגעו בעבר ממקוון לבין מי שלא נפגעו מראה פער חד:

  • 45.1% מהנפגעים חוששים להיפגע שוב

  • לעומת 23.3% בלבד בקרב מי שלא נפגעו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר