"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שאלת היום

האם לדעתך 3 שנות מאסר למי שריגל עבור איראן הוא עונש מוצדק?

לאחר שהורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לאיומים, קבע בית המשפט את עונשו של אלימלך שטרן, תושב בית שמש - שלוש שנות מאסר בפועל • האם זהו העונש הראוי למי שריגל עבור הרפובליקה האלסלאמית בזמן המלחמה? • הצביעו

,עודכן
0השמעה
אלימלך שטרן שהורשע בריגול. צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (חמישי) על אלימלך שטרן, אשר הורשע בעבירות שלמגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לאיומים, שלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.אנו ב"היום" שואלים אתכם - האם שלוש שנות מאסר הן עונש ראוי?

עו"ד ישי זיגמן, התובע בתיק נגד המורשע בריגול אלימלך שטרן

בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי שטרן עמד בקשר עם סוכנת חוץ ממדינה זרה, שכינויה ״אנה״, ובמסגרת הקשר ביצע משימות שונות בהנחייתה, בתמורה לתשלום במטבעות דיגיטליים. לצורך ביצוע המשימות גייס שטרן אזרחים ישראלים נוספים והפעילם בהתאם להנחיות שקיבל.

בין היתר הודפסו ונתלו מודעות בעלות מסרים בעלי אופי ביטחוני לאומני, נאסף טלפון נייד על פי הנחיות הסוכנת, והועברו כספים במרחב הציבורי בירושלים ובתל אביב. בית המשפט קבע כי כבר מראשית הקשר קינן בלבו של שטרן חשד בדבר זהותה של "אנה" כסוכנת זרה, וכי חשד זה הלך והתגבר ככל שהמשימות החריפו וקיבלו אופי ביטחוני מובהק.

הריגול האיראני בישראל,צילום: GettyImages

במסגרת הטיעונים לעונש עמדה פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו״ד ישי זיגמן, על חומרת העבירות והמסוכנות הנשקפת מהפעלת אזרחים ישראלים בידי גורמי מודיעין זרים, הפועלים מתוך המדינה ובמרחב האזרחי עצמו. הפרקליטות הדגישה כי אין מדובר בפגיעה בגורם מופשט, אלא בפעילות עוינת היוצרת סכנה ממשית בשכונות מגורים, במרחב הציבורי ובשגרת חייהם של אזרחים תמימים וזו בדיוק המשמעות של פעילות עוינת המבוצעת "מבפנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר