שלדון שאל תמיד: איך אפשר לעזור לעם היהודי

בפעם הראשונה שפגשתי את שלדון, זמן קצר לאחר שחרורי מהכלא בברית המועצות והגעתי לישראל כעולה חדש, הוא הציג את עצמו כאיש עסקים מבוסטון ושאל: "איך אני יכול לעזור ליהודים בברית המועצות?". מאז נפגשתי איתו ועם מירי אשתו מאות פעמים, וההתרשמות שלי היתה שבכל רגע בחייו הוא עסק בשאלה איך הוא יכול לעזור ולחזק את עם ישראל ומדינת ישראל.

שלדון נהג לספר על אביו שהיה איש עני וחלם להגיע לישראל, אך לא התאפשר לו. "לאבא שלי לא היה כסף להגיע מאמריקה לישראל", הוא סיפר לי פעם, "ולכן אני רוצה שלכל יהודי תהיה אפשרות כזאת". היה נראה כי שלדון מאמין שהוא מצליח בעסקיו כדי שתהיה לו האפשרות לעזור לעם שלו ולמדינה שלו, שלא היתה למשפחתו אז.

גישתו לפילנתרופיה לא היתה שונה מגישתו לעסקים. הוא ומירי עבדו כצמד מסור ונחוש, היו בודקים מה הם הכלים הקיימים לחיזוק העם היהודי, מפתחים גישות ארוכות טווח, שואלים שאלות רבות, וכשהיו בטוחים שזו הדרך הנכונה - לנדיבות שלהם לא היו גבולות.

מורשת של נתינה

פרויקט תגלית: בסוף שנות ה-90 החליטו שני יהודים, מייקל שטיינהרדט וצ'ארלס ברונפמן, לצאת ביוזמה משותפת עם ממשלת ישראל ולהביא כל יהודי צעיר לביקור בארץ. אהבתי מאוד את הרעיון ועזרתי לקשר בין היוזמים לבין ממשלת ישראל.

אלא שמהר מאוד התברר שפרויקט זה מתקשה לספק מענה לכל אותם צעירים שרוצים להגיע לביקור בישראל, והתור של המעוניינים התפרס על פני שנים רבות. כאן נכנסו לתמונה מירי ושלדון - מעכשיו אין תורים, הפרויקט נגיש לכל יהודי בעולם, אמר שלדון.

ואם המשמעות היא שהוא ומירי אישית צריכים לתרום עשרות מיליוני דולרים בכל שנה - כך יהיה. השניים הפכו סטארט-אפ צנוע זה למפעל הכי משמעותי שקיים כיום לחיזוק הזהות היהודית.

בית הספר לשליחות: לפני כ-23 שנים כתבתי על כך שהאוניברסיטאות באמריקה הפכו לשטח כבוש בידי אנטי-ישראלים. אמרתי לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ששדה הקרב הכי חשוב על עתיד הדור הצעיר והעם היהודי הוא בקמפוסים באמריקה - וחשוב שיהיו שם שליחים של ישראל.

יזמתי פרויקט, Israeli Fellows on Campuses, אך בגלל מגבלות תקציביות ופוליטיות היו רק שליחים בודדים - וכאן שוב שלדון ומירי עשו מהפך: לאחר בדיקות רבות הם הבינו עד כמה השליחים יכולים להשפיע.

כיום יושבים השליחים ב-126 קמפוסים המצויים במרכז מלחמה עולמית נגד ישראל והעם היהודי. הודות למשפחת אדלסון כל תהליך ההכנה לשליחות השתדרג במסגרת "בית הספר לשליחות של הסוכנות היהודית על שם הזוג אדלסון".

מגדולי הנדבנים בתולדות העם היהודי

בשתי דוגמאות אלו ובאחרות חשוב להדגיש כי על אף התרומות האדירות והאינטרס האישי - שלדון מעולם לא ניסה להשפיע פוליטית על הפרויקטים. אצלו היית יכול להיות שמאל או ימין; חילוני, דתי או חרדי; אבל אם אתה רוצה לעשות משהו כדי לחזק את הקשר שלך עם העם היהודי - אתה מוזמן. עזרה לעם היהודי צריכה להיות מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים.

אין ספק ששלדון היה אחד מגדולי הנדבנים בהיסטוריה לחיזוק העם היהודי ומדינת ישראל, ובכך הגשים את חלומו של אביו. זו גם המורשת שהשאיר אחריו, ומירי חברתו נאמנה לדרך, ממשיכה את דרכו בעוצמה ובאהבה גדולה לעם היהודי. יהי זכרו של שלדון ברוך לנצח.

הכותב הוא אסיר ציון, חתן פרס ישראל, ובעבר יו"ר הסוכנות היהודית