"מקווה שתהיה הכרה ציבורית ביהודים שהצילו יהודים"

תולדות חייו של שורד השואה דוד גור, שיחגוג יום הולדת 100 במארס הקרוב, מתחילות בכפר קטן בדרום־מזרח הונגריה. "נולדתי ב־1926 בכפר שיכול להיות שבכלל לא נמצא על המפה", הוא אומר, ומספר כיצד כמה שנים לאחר מכן עברה המשפחה לכפר גדול יותר, שבו האנטישמיות שהלכה וגברה גרמה קשיים.

"בשנות ה־30 התחילו לעלות בהונגריה פוליטיקאים אנטי־יהודים. ראש הממשלה היה אנטי־יהודי לחלוטין, ומ־1938 הפרלמנט ההונגרי התחיל לחוקק חוקים נגד היהודים, בלי קשר לגרמנים", הוא מספר. למשל, רישיון המסחר של אביו של דוד נשלל, בצעד שהוביל לקשיים כלכליים בקרב בני המשפחה.

"הייתי המתעמל הטוב ביותר בכיתה במכשירים, וגם שיחקתי כדורגל", הוא נזכר. "אז שני הדברים הללו הבטיחו לי מקום מרכזי בקרב החברים הלא־יהודים שהיו לי". הם, מצידם, נשאבו ברוח האנטישמית שריחפה באירופה של אותן השנים, ודאגו לומר לו: "אם רק כל היהודים היו כמוך, איזה עולם נפלא היה לנו".

דוד הצעיר הבין שעליו לעזוב לפני שהמצב יחמיר, ועבר לבודפשט במטרה לרכוש מקצוע. הוא עבד בימים כשוליית קבלן יהודי ולמד את העבודה הפיזית, ובערבים למד שרטוט טכני. באותה תקופה, תוך כדי ששמע על "פלשתינה", הוא גם מצא את דרכו לתנועת השומר הצעיר, שפעלה בחלקה במחתרת ושמרה על הרוח הציונית.

עם פלישת הנאצים להונגריה במארס 1944, תנועות הנוער הציוניות במדינה ירדו כולן למחתרת, ושם הוחלט להתאגד ולהקים את המחתרת המאוחדת.

"היה זה המקום היחיד בכל אירופה שבו הארגונים השונים החליטו מראש לעבוד יחד כדי להציל יהודים", מתאר דוד, אחרון פעילי המחתרת היהודית.

הצילו אלפי נערים וילדים

בזכות כישורי השרטוט שלו הפך דוד לאחד מעמודי התווך של מעבדת זיוף המסמכים, שהציפה את הונגריה באינספור תעודות ואישורי חסות שניתנו ליהודים. לצד זאת, דוד סייע בהברחת יותר מ־15 אלף צעירים יהודים לרומניה ובהקמת 55 בתי ילדים שהצילו אלפי ילדים ונערים יהודים.

סיפורו המופלא של דוד, יהודי שברח מהזוועות ובחר להציל יהודים אחרים, הוא אחד מני רבים שבמרוצת השנים לא זכו לכבוד ולהוקרה המגיעים להם.

על פי ההערכות, במהלך מלחמת העולם השנייה פעלו כ־3,000 מצילים יהודים ביותר מ־35 מדינות ובאינספור שיטות שונות, והכל במטרה אחת - להציל את אחיהם ואחיותיהם מזוועות הנאצים. בין המצילים הללו יש שמות שאנו מכירים עד היום - כמו חבר הכנסת והשר לשעבר זרח ורהפטיג ז"ל, שהיה אחד מחותמי מגילת העצמאות.

בשנת 2000, אחרי עשרות שנים שבהן הגיבורים הללו לא זכו להכרה, שורד השואה חיים רוט הקים את "הוועדה להכרה ולהוקרת גבורתם של יהודים שהצילו יהודים בשואה", שביקשה לחשוף את ממדי התופעה ההיסטורית, להכיר ביהודים המצילים בחוק ולהוקיר את גבורתם.

"בשנת 2014 הצטרפתי לוועדה, ומאז אני מקדיש את זמני לתיעוד פעילותם של יהודים שהצילו יהודים בשואה ולחקר התופעה", אומר משה גרומב, יזם חברתי ששנים מספר לאחר מכן הקים ועד פעולה עצמאי. "במסגרת הפעילות הזו נפגשתי עם חוקרי שואה, היסטוריונים, מנהלי מוזיאונים, אנשי ציבור, מצילים, ניצולים ובני משפחותיהם ונחשפתי למאות אלפי מסמכים, ספרים ותעודות שפתחו לי צוהר לנושא. בשנת 2018 הקמתי את 'ועד הפעולה להכרה ביהודים שהצילו יהודים בשואה', שמהווה את מפעל המחקר והתיעוד הגדול בעולם בנושא, ושמטרתו היא להביא לקץ האפליה ואי־הצדק".

"חלק מאתוס הגבורה היהודית"

בין היתר, הוועד מבקש לתקן את "חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953", שחוקק כ־30 שנה לפני חשיפת תופעת היהודים שהצילו יהודים בשואה ולא מתייחס אליה כלל, ולהוסיף בו סעיף שלפיו רשות הזיכרון תיועד גם "לבני העם היהודי ששמו נפשם בכפם להצלת בני עמם". עם זאת, הפעילים מבקשים לבצע את הצעד ברגישות הנדרשת, כך שלא יפגע בחסידי אומות העולם ובהוקרתם.

לדברי גרומב, "מדינת ישראל, שקמה מאפר השואה, חבה חוב מוסרי עמוק לאותם גיבורים יהודים שפעלו להצלת בני עמם. זוהי חובתנו כלפי העבר, אך לא פחות מכך - כלפי העתיד. הגיעה עת ההכרה ביהודים גיבורים אלה בחוק זיכרון השואה".

משה גרומב: "מדינת ישראל, שקמה מאפר השואה, חבה חוב מוסרי עמוק לאותם גיבורים יהודים שפעלו כדי להציל את בני עמם - זוהי חובתנו כלפי העבר וכלפי העתיד"

רון קוגמן, חבר בוועד הפעולה, מוסיף: "זוהי זכות ההיסטורית להפיץ ברבים את סיפורי גבורתם של היהודים שחירפו נפשם להצלת בני עמם. מדובר בחלק מהאתוס של הגבורה היהודית לאורך ההיסטוריה, המתבטא בלחימה פיזית ובגבורת רוח - אותה גבורה שהביאה להקמת המדינה ולשמירה המתמדת על קיומה".

כשדוד נשאל בעניין ההכרה, הוא משיב: "זה מצער אותי. היינו צריכים להגיע לזה מזמן, אבל זה עניין של פוליטיקה. ייתכן שבעוד דור־שניים נגיע לכך. אני מקווה שתהיה הכרה ציבורית וממוסדת, כזו שנתמכת על ידי מוסדות המדינה".

במרוצת השנים הגיעו אל שולחן הכנסת כמה הצעות לתקן את נוסח החוק, אך אלה מעולם לא הושלמו. "ניצלתי על ידי נוצרים, וגם על ידי יהודי שבלעדיו לא הייתי כאן איתכם היום", אמר בעבר בכנסת רוט עצמו. "הנוער חונך שהיהודים הלכו כצאן לטבח - זה לא נכון. לצד הפרטיזנים ולוחמי הגטאות, היו גם יהודים שהצילו יהודים תוך סיכון חייהם". בהמשך, סוכם בכנסת כי ועדת החינוך, התרבות והספורט דאז "תשקול את הרחבת חוק 'יד ושם' כך שיכלול גם את נושא המצילים היהודים".

הרמטכ"ל לשעבר רא"ל גבי איזנקוט התייחס גם הוא לנושא במכתב שכתב לוועדה: "עלינו לזכור ולא לשכוח את עוז הרוח שהתגלה לצד הכאב. ערכי הגבורה והרעות, שעל פיהם העם היהודי פעל להצלת אחיו, מלווים אותנו גם היום.

גם נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לחשיבות הוקרת היהודים שהצילו יהודים, במהלך טקס חלוקת "אות המציל היהודי", שבו אמר שהיהודים הללו "נשכחו או לא נדונו מספיק בספרות ובהיסטוריה היהודית. עכשיו ברור לנו שזה נכון וראוי להוקיר גם את היהודים המצילים".

כיום, לצד המאמץ להביא לתיקון החקיקה, בוועד הפעולה מבקשים להנחיל את הנושא בקרב הדור הצעיר. באמצעות כלי בינה מלאכותית הפעילים השיקו פרויקט, שבו עדויות מצולמות של שורדי שואה נערכו לצד קטעים מונפשים שממחיזים את הפעולות שביצעו. כך למשל, לצד סרטון העדות של דוד, מוצג סרטון שנבנה באמצעות בינה מלאכותית, המציג, לכאורה, את דוד הצעיר כשהוא מזייף תעודות עבור יהודים הונגרים, ואת הרגע שבו נתפס על ידי בלשים הונגרים.

"המטרה העיקרית היא להצליח להנגיש את המידע ואת העדויות לדורות הצעירים", אומר דותן נינוה, מרכז הפרויקט היצירתי. "סיפורי הגבורה של אז וסיפורי הגבורה שמלווים אותנו מאז 7 באוקטובר מזכירים אלו את אלו ואנו מקווים שהקשב של הצעירים יופנה לנושא".