צריך לגבות מחיר מכלי תקשורת מוטים נגדנו | דעה

התקשורת הזרה היא לא האויב של מדינת ישראל. אבל מאז אירועי 7 באוקטובר ולאורך מלחמת חרבות ברזל יש הטיה ברורה שלה לתמוך בצד העזתי ולהציג את דיווחי חמאס כ"עובדות". ההחלטה שלא לאפשר לכתבים זרים להיכנס לרצועת עזה במהלך המלחמה היתה החלטה נכונה בנסיבות העניין. כיום, לעומת זאת, כדאי לשקול להכניסם פנימה למרות התמונות שיצאו משם, שכן החלופה בשימוש בצלמים מקומיים, הנתונים לחסדי חמאס, היא גרועה יותר.

יותר מ־7,000 עיתונאים, צלמים ומשפיעני תקשורת מקרוב ל־60 מדינות הגיעו לישראל לסקר את המלחמה, רובם ללא ידע מוקדם על הסכסוך. למקצתם היה זה ביקורם הראשון במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) ארגנה עבורם בשנתיים האחרונות מאות סיורים ביישובי העוטף, עשרות תדרוכים עם גורמי ממשל בכירים, צבאיים ואזרחיים, מפגשים עם משפחות חטופים והקרנת סרטון הזוועות מיום הטבח שהכין דובר צה"ל. המאפיין הבולט ביותר ברוב המפגשים הללו היה הבורות העצומה שהפגינו חלקים גדולים מאנשי התקשורת הזרה בכל הקשור לרקע של הסכסוך בכלל ולנסיבות הטבח של 7 באוקטובר בפרט.

התקשורת בשירות חמאס

עוד בטרם התרשמתי מהפרסומים עצמם בחלק מכלי התקשורת שיש להם הטיה תקשורתית שיטתית הכוללת שנאת ישראלים או יהודים, הרי שחוסר הידע בדבר הרקע לסכסוך - מי כאן הטוב ומי הרע, מיהו דוד ומי גוליית - היה המוטיב המרכזי אצל חלק לא קטן מנציגי התקשורת הזרה שהשתתפו במפגשים.

לא שכחנו ולא נשכח שבבוקר 7 באוקטובר עיתונאים וצלמים מקומיים מכלי תקשורת בינלאומיים מרכזיים השתתפו באופן פעיל בפשיטות ליישובים בדרום, תוך שהם מציגים בשידור חי ברשתות החברתיות את מעשי הזוועות. גם במהלך המלחמה היו כלי תקשורת זרים, בראשם הבי.בי.סי, שהציגו את דיווחי חמאס כ"עובדות" - גם כאשר דובר צה"ל ולע"מ הוכיחו להם שדיווחיהם אינם נכונים. התיקונים וההתנצלויות - אם היו - היו בשפה רפה. כך קרה בדיווח על כך שצה"ל פגע בצוותים רפואיים בבית החולים שיפא בעזה, וכך קרה גם בדיווח כוזב נוסף על רופאה שתשעה מילדיה נהרגו כביכול בהפצצה של צה"ל.

אני גאה בהחלטה לסגור את משרדי "אל־ג'זירה" בישראל. מדובר בתחנת טלוויזיה שמזמן כבר הפכה לזרוע תעמולה של חמאס. לצערי, ההחלטה שלא לאפשר לכתבים זרים להיכנס לרצועת עזה במהלך המלחמה היתה החלטה נכונה בנסיבות העניין. כיום, לעומת זאת, כדאי לשקול להכניסם פנימה למרות התמונות שיצאו משם, שכן החלופה בשימוש בצלמים מקומיים, הנתונים לחסדי חמאס, גרועה יותר.

אל ג'זירה היא לא התחנה הזרה היחידה שמשדרת באופן קבוע הסתה כנגד ישראלים ויהודים. לצערנו כלי האכיפה העומדים לרשותנו נגד כלי תקשורת הם מוגבלים מאוד.

המסקנה שלי אחרי שנתיים של מלחמה, ויותר מ־13 שנים כראש לע"מ, היא שהאתגר בפעילות מול התקשורת הזרה הוא מרכיב מרכזי ביותר בחוסן הלאומי שלנו, הן בתקופה של שגרה וביתר שאת בתקופת חירום. חייבים לתת יותר משאבים לקרב על התודעה. זהו קרב סיזיפי ויומיומי, נדרש מאבק על כל כתבה או תמונה המועלית בתקשורת הבינלאומית המסורתית והדיגיטלית. על כל עיוות והטיה קיצונית בדיווח בכלי תקשורת זר צריך לגבות מחיר, ולא לצקצק או לעצום עיניים כי "כולנו בעד חופש ביטוי ושיח חופשי ודמוקרטי".

אסור לנו להפסיד בקרב על התודעה, ולכן צריך לגבות מחיר מכלי תקשורת או מעיתונאים זרים שהופכים את הוצאת דיבתה הרעה של מדינת ישראל לדרך חיים.  

הכותב שימש ראש לע"מ ובימים אלה מתחיל את תפקידו כראש מערך הדוברות בעיריית י-ם