המשטרה קונסת, המדינה מרוויחה - וכמה זה עולה לנו בכבישים?

המציאות בשטח ברורה: יש מחסור בשוטרי תנועה ובניידות, ולכן המשטרה יוצאת בעיקר למבצעי אכיפה נקודתיים, אחת לשבוע או לשבועיים. המבצעים האלה מייצרים כותרות ודוחות, אבל מי שמרוויח בסופו של דבר הוא קופת המדינה, לא הבטיחות בכביש.

הנהגים לא באמת מורתעים. העומס הבלתי נסבל בכבישים יוצר תסכול יומיומי, ואנשים מחפשים "דרך לברוח" מהפקקים - עקיפה מסוכנת, נסיעה בשוליים, חציית צומת ברמזור מתחלף - הכל כדי לחסוך עוד כמה דקות, גם במחיר סיכון החיים שלהם ושל אחרים.

בתי המשפט כבר קורסים תחת הנטל של אלפי תיקי תעבורה, והענישה בפועל לא מצליחה לשנות התנהגות. גם מי שנתפס, לא תמיד מרגיש שהמערכת באמת סוגרת עליו. ובתוך כל זה, הטלפון הנייד נשאר אחד הגורמים המרכזיים לאובדן שליטה: נהגים מורידים את העיניים מהכביש, מאבדים נתיב, מאבדים שיקול דעת ומאבדים את הראש.

במשטרה מתמהמהים בפרסום נתונים עדכניים, אולם סקר של עמותת "אור ירוק" חשף כי 46% מהציבור, אחד מכל שני נשאלים, הודה: שתיתי אלכוהול ונהגתי לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, ומי שמשלם את המחיר זה כולנו, אזרחים שעולים לרכב בתקווה פשוטה להגיע בשלום ממקום למקום. בטיחות בדרכים לא תגיע מעוד קנס, אלא משינוי תרבות הנהיגה ומאחריות אמיתית של כל אחד על הכביש.

"אין הזדמנות שנייה"

במשטרה מדגישים כי נוכחות מורחבת בכבישים והתקדמות טכנולוגית הן חלק מהמאבק בקטל בדרכים, אך האחריות להצלת חיים מתחילה אצל כל נהג ומחובתו לשמור על חוקי התנועה, להימנע משימוש בטלפון ולנהוג במהירות מותאמת מצילת חיים. "בכביש אין הזדמנות שנייה" אומרים במשטרה, וקוראים לנהגים לקבל אחריות לחייהם ולחיי משתמשי הדרך שומרי החוק.

לאחרונה הכריז משרד התחבורה על מהלך חירום לאומי, שמטרתו לשנות באופן מהותי את הכללים בכבישי ישראל. בד בבד עם הקצאות ניידות סיור נוספות, הוצע במשרד להעלות דרמטית את הקנסות על עבירות תנועה המוגדרות כמסכנות חיים.

אחת מהן היא שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה, וההצעה היא להעלות את הקנס על עבירה זו לסכום עתק של 10,000 שקלים, וכן להחמיר את הענישה על שבע עבירות תנועה נוספות שנחשבות ל"שבירת כללי המשחק" ומסכנות חיי אדם באופן ישיר, כמו נהיגה במהירות מופרזת, חציית קו הפרדה רצוף ואי־ציות לרמזור אדום.

בינתיים, מדובר בהצעות על הנייר. כמו כן, הוצעה על ידי משרד התחבורה סנקציה מחמירה נוספת לנהגים בעלי דפוס עברייני חוזר: על פי ההצעה, במקרה של עבירה חוזרת תישקל החרמת הרכב של אותו נהג. במשרד הבהירו כי כשמספר ההרוגים בארץ עולה, בניגוד למגמה העולמית, אין עוד מקום ליחס סלחני בעבירות מסכנות חיים.

כך או כך, בהיעדר שוטרי תנועה מספיקים ובמחסור של כ־200 ניידות סיור, המשטרה נאלצת לצאת למבצעי אכיפה ממוקדים, לרוב לפני חגים או לקראת אירועים מיוחדים. כמו כן, הכבישים 4 ו־20 סומנו ככבישים שבהם מתרחשות תאונות רבות.

"הציבור לא קונה את מבצעי האכיפה הנקודתיים", אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, "והוא מבין שמדובר באירועים בודדים. הדרך לייצר אווירה שתמנע עבירות תנועה היא באמצעות אכיפה חזקה בכל ימות השנה. משטרת ישראל היתה צריכה כבר מזמן לעבור לאכיפה אלקטרונית באמצעות מצלמות ואמצעים מתקדמים כתגובה למחסור בניידות ובשוטרים. ההצעה להחמיר בקנסות היא טובה ונכונה ומשדרת מסר מרתיע, אבל אם לא תתקיים אכיפה אמיתית לא נוכל לצמצם את עבירות התנועה המובילות לתאונות דרכים. הגיע הזמן להכריז מלחמת חורמה בעברייני התנועה. זה יחסוך חיי אדם רבים ויחזיר את תחושת הביטחון האישי בכביש".

נהיגה בשכרות ושלילה

אחת מעבירות התנועה המסוכנות היא נהיגה בהשפעת אלכוהול. בעניין זה התקיים לאחרונה בוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול של הכנסת דיון בהשתתפות גורמי האכיפה, שבו קרא מנכ"ל איגוד הביטוח ישראל מימון לשלול ביטוח מנהג שינהג בהשפעת אלכוהול.

מדובר בדיון ראשוני שנערך בוועדה המיוחדת לשימוש בסמים ובאלכוהול, שזוכה לתמיכת עמותת אור ירוק וכלל גופי האכיפה. קצין הבוחנים הארצי במשטרה אמר באותו דיון כי שיעור הנוהגים בהשפעת אלכוהול שהיו מעורבים בתאונות בשנים 2024/5 היה אמנם קטן, אולם נהגים רבים שלא היו מעורבים בתאונות נתפסו נוהגים בשכרות.

מחקר השוואתי שבוצע ב־15 מדינות העלה שבניגוד למדיניות הקיימת בישראל, יש בהן החרגה של נהיגה בשכרות מפוליסת הביטוח, וכן החרגת הביטוח לנהג בהשפעת סמים. במקרים אלה, אם כן, פוליסת הביטוח מבוטלת והנהג המעורב בתאונה אינו זכאי לדמי ביטוח.