מתאם השבויים והנעדרים, תא"ל במיל' גל הירש, טען בראיון לערוץ 14 כי ספג איומים ברצח מצד עינב צנגאוקר, וכי באחד המקרים היא אף תקפה קצינת צה"ל במשרדו. לדבריו, האיומים לא היו אירוע חד-פעמי, והם חרגו מגבולות מחאה לגיטימית.
"הבנתי את הכאב של משפחות החטופים, הבנתי אותו והוא היה מוצדק לחלוטין - וספגתי הכול", אמר הירש. "אבל החסינות הזאת לא יכולה להישאר לאורך זמן. אני קיבלתי איומים ברצח, גם מעינב צנגאוקר. זה לא קרה פעם אחת".
הירש טען כי צנגאוקר תקפה פיזית אשת צבא במשרדו, וכי הקצינה החליטה שלא להגיש תלונה. "היא תקפה קצינים, פיזית", אמר. "אני יודע על מה שאני יודע".
עוד טען הירש כי לאחר שמתן צנגאוקר, בנה של עינב צנגאוקר שב מהשבי, היא ביקשה ממנו שלא לפרסם את בקשותיה לפגישות אישיות עם ראש הממשלה. לדבריו, בהמשך היא עצמה הפיצה חומרים מהמפגשים. "היא ביקשה שזה לא יפורסם, ואחר כך היא זו שהוציאה דברים החוצה - כולל הקלטות. זה מזעזע אותי", אמר.
"אם לא היינו מפגינים - עדיין היו חטופים"
דבריו של גל הירש עוררו תגובות חריפות מצד בני משפחות חטופים ושורדי שבי. שרון קלדרון, גיסתו של שורד השבי עופר קלדרון, כתבה: "אין לי הרבה מה להגיד, רק להזכיר את 48 החטופים שנחטפו בחיים וחזרו בשקיות. אם לא היינו מפגינים וצועקים - עדיין היו חטופים בעזה". לדבריה, "לפעמים צריך פשוט לשתוק, ולא שנייה אחרי שתפקידך הסתיים לפלוט שטויות מבית ראש הממשלה".
קלדרון הוסיפה כי "מחר אנחנו מציינים שנה לסיום המאבק הפרטי שלנו, שלא היה קורה אם לא היינו מפגינים וצועקים", והדגישה את תרומת המחאה הציבורית להשבת החטופים.
גם שורד השבי אור לוי הגיב בחריפות לדברים. "מי שחושב שהייתה לנו ברירה - ובאופן תמוה דווקא הוא אומר את זה - טועה טעות מרה", כתב. לדבריו, "אף אחד לא צריך לשפוט אותנו על מה שעשינו או לא עשינו שם מתחת לאדמה. יש דברים שהשתיקה יפה להם, ולגועל כזה צריך לשתוק הרבה זמן".
יונתן שימריז, אחיו של החטוף החלל אלון שימריז, כתב: "כשאח שלך יחטף, ואז תשמע מחטוף שחזר והיה איתו מה עושים לו שם, תפסיק לישון, לאוכל לא יהיה טעם, תתבייש להתכסות בלילה ותתבייש לחיות - אז תחושת הדחיפות הזאת, אתה תרגיש אותה לבד".
כרמית פלטי קציר, אחותו של החטוף החלל אלעד קציר, תקפה בחריפות את דברי הירש וטענה כי הם מנותקים ממציאות משפחות החטופים. לדבריה, הירש "מלגלג על הקריאה 'את כולם – עכשיו' ומדבר על היעדר דחיפות, בזמן שלי ולאמא שלי לא הייתה הפריבילגיה לחכות". היא הוסיפה כי לאמה ולאחיה לא ניתנה הזדמנות אמיתית להצלה, והדגישה: "ההפגנות הן שיצרו את הלחץ שהציל חיים - אז אל תטיפו לנו על דחיפות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
