"מתי התקיפה באיראן?" הפיתוח הישראלי החדש שנועד לחזות את טראמפ

מאז החלו המחאות באיראן וטראמפ רמז שהוא בדרך להתערב, ישראלים רבים תוהים מתי תהיה התקיפה האמריקנית • בדיוק בשביל זה, יונתן בק, מנהל מוצר בהייטק, השיק את StrikeRadar, כלי החדש שמנסה להעריך מתי תיפול הפצצה הראשונה בטהרן

מטוסי קרב על סיפון נושאת המטוסים לינקולן. צילום: AFP

"מתי תהיה תקיפה?", זו השאלה שרבים בישראל שואלים את עצמם מאז פרצו המחאות באיראן, והתרחש הטבח המזעזע באזרחי האימפריה הפרסית. פיתוח חדש, כחול-לבן, שמאחוריו עומד מנהל מוצר בתחום ההייטק בשם יונתן בק, מנסה לתת מענה לתהייה זו.

טראמפ: "יש לנו ארמדה שנעה כעת לעבר איראן"// מתוך X

בק השיק לאחרונה אתר שנקרא StrikeRadar, ובריאיון ל"היום" הוא מסביר שמטרתו הייתה לבנות כלי עבור אלו שלא מפסיקים לשאול על מועד התקיפה, ושיהיה דינמי, מתעדכן בקצב גבוה ועוקב אחר התפתחויות שונות. לדבריו, כל הפרויקט, שנחשף כבר למאות אלפי אנשים בארץ, נעשה בלילה אחד בלבד.

הפיתוח החדש שנעשה באמצעות מערכות מבוססות AI ובהן כלי הבינה המלאכותית claude, מבצע ניתוח אסטרטגי מורכב שהיה שמור בעבור רק ליחידות עילית העוסקות במודיעין - תוך שהוא לוקח בחשבון מגוון משתנים.

StrikeRadar. הדאשבורד של המערכת שפיתח יונתן בק, צילום: .
מקורות המידע של StrikeRadar. מתעדכן בזמן אמת, צילום: .

התוכנה למעשה מחוברת למקורות מידע נגישים לכל אזרח, כמו אתרי חדשות גדולים, מדד הפיצה המפורסם של הפנטגון, ואתר החיזוי פולימרקט, אך היא משכתבת את כל הנתונים לתוך נוסחה - שתוצאותיה נמצאות על גבי דשבורד שמתעדכן באופן דינמי.

במישור הפרקטי, בק מסביר כי הוא לקח שתי נקודות שנקראו ערכי קצה, ליל ה-15 בינואר, כאשר רבים היו בטוחים שתבוא התקיפה, והימים שלפני התקיפה בעם כלביא כקצה אחד, ומנגד מה שהיה בזמני שגרה מצד שני. ביניהם, הוא מסביר, הוא הצליח בעזרת ה-AI להגיע ל"סקלה הנכונה ולמשקל המתאים בחישוב" לכל משתנה ששוכלל - כדי להגיע לסיכוי הסופי.

כך לדוגמה, ישנו המשתנה "News Intel" - מודיעין מידיעות חדשותיות. התוכנה לוקחת עשרות ידיעות מאתרי חדשות מובילים, כמו ניו יורק טיימס, BBC וכדומה - ומחפשת מילים כמו "התקפה", "טיל", "צבא" ועוד. ככל שיש יותר מילים כאלו - הסיכוי לתקיפה עולה. הידיעות מאתרי חדשות מהוות 25% מהמשקל הסופי.

שוק החיזוי לא מנוגד למטרת התוכנה

על פניו, מערכת חיזוי על פי תחושת בטן כמו באתר פולימרקט הייתה אמורה לסתור את המערכת מבוססת האינפורמציה שבק בנה - והוא לא היה אמור לקחת אותה בחישוביו. הוא מנגד, הסביר כי אין סתירה בין הדברים, ומוכיח זאת באמצעות הפרשיות האחרונות, שבהן מהמר אנונימי הגדיל את הימורו באופן חריג סמוך לשעת התקיפה בונצואלה.

"חיפשתי מהם המקורות הכי טובים, ולצערי, אני מאמין שהדיווחים על מידע מבפנים של מהמרים הוא נכון, ואני משער שזה ימשיך. אם יש אימונים גדולים - מפעיל חימוש ינסה לעשות קופה", אמר. הלכה למעשה, אם בנאדם שיש לו מידע פנים נכנס למשחק, כמו שכבר כנראה קרה בעבר - לא ניתן בהכרח להגדיר את הפולימרקט רק כחיזוי על פי תחושת הבטן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר