"החינוך כמנוע שיקום": עדי רובינשטיין בוועידת "היום" עם אסנת רון רסקי, מנהלת מחלקת חינוך בעיריית קריית שמונה, טל שקד קרטלה, סמנכ"לית אסטרטגיה וקשרי חוץ, קרן רש״י וראובן טאוב, שותף מייסד ומנכ״ל "עלינו הנכדים המייסדים" על האתגרים במערכת החינוך בצפון מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" - ועתיד החינוך בפריפריה.
כמה מתושבי הצפון שוקלים לשנות את ההצבעה בבחירות? | סקר "היום"
אסנת רון רסקי, מנהלת מחלקת חינוך בעיריית קריית שמונה פתחה את הדיון: "מה זה להיות אשת חינוך? זה אתגר גדול. אני חושבת שזה תפקיד חיי. כל האירוע הזה, כל המלחמה, ובטח השיבה הביתה. ידענו שיהיה מורכב אבל לא תיארנו עד כמה. זה אומר לחשוב מחוץ לקופסה כי הכלים הישנים לא ריאליים היום. השוליים הפכו למרכז מבחינת מה שקורה בקריית שמונה. זה דורש כל הזמן לג'נגל בין הדרישות של השלטון המרכזי לבין הצרכים הלוקאליים של התלמידים שלנו בקריית שמונה".
"מהלכים רדיקליים"
"ישראל 2026 נמצאת ברגע מכונן", אמר ראובן טאוב, שותף מייסד ומנכ״ל "עלינו הנכדים המייסדים". "אי אפשר לשים פלסטרים ברגעים מכוננים. הסיפור של הצפון בכלל, ושל החינוך בפרט, הם מקרי בוחן. או שהולכים לשורש, עושים מהלכים רדיקליים, מהשורש. הפער אולי קטן היום, אבל הוא יגדל. ואם לא נתערב עכשיו, לא נוכל לגשר.
"זה יבוא ליידי ביטוי בזכאות לבגרות, בגיוס לצה"ל", המשיך. ביחידות עילית כמעט לא רואים אנשים מהפריפריה. צריך לעשות משהו רציני, לא לתקן בקטנה. צריך להפוך את קריית שמונה לפיילוט על איך מערכת חינוך בישראל יכולה וצריכה להיראות".
נראה שבשנתיים האחרונות מתחולל משהו בחינוך - יש אתגרים איתם אף אחד לא התמודד עדיין
"אנחנו מתמודדים עם חוסר שיוויון הזדמנויות", אמרה טל שקד קרטלה, סמנכ"לית אסטרטגיה וקשרי חוץ, קרן רש״י. "לצערנו אנחנו מדורגים במדד ה-OECD בפערים גדולים מאוד בין המרכז לפריפריה. הפערים היו קיימים לפני המלחמה ומאוד החמירו במלחמה. בוודאי בתחום החינוך. במובן הזה, כפי שכבר ציינו, יש הזדמנות גדולה לחשוב יצירתית. כשמדברים על אתגרים, הסיפור של התעסוקה והחינוך האיכותי עומדים בראש סדר העדיפויות".
איך נראתה החזרה למוסדות החינוך?
"שנת הלימודים נפתחה עבור חלק מתלמידי קריית שמונה, בפעם החמישית ב-9 במרץ 2025", השיבה אסנת רון רסקי. "כשהתחילה השיבה הביתה. זו לא הייתה שיבה של כולם ביחד, אלא בגלים וטפטופים. תתארו סיטואציה שמורה פותחת את השבוע עם 15 תלמידים, במהלך השבוע זה הופך ל-20, וכל פעם מצטרפים תלמידים שונים. קהילת קריית שמונה הייתה מפוזרת ביותר מ-500 יישובים עד אילת. תלמידים מגיעים עם פערים משמעותיים.
"היו תלמידים שלמדו בירושלים וקיבלו חינוך משמעותי. היו ילדים שעברו חמישה ושישה מוסדות. גם הצוות חווה פינוי מורכב. לזה נכנס מצב של חוסר במורים, חוסר במשאבים בפורמלי ובבלתי-פורמלי. זו הייתה תקופה מאתגרת מאוד. הדור הצעיר לא ויתר על קריית שמונה, אבל ההורים הצעירים ויתרו. רואים פגיעה דרמטית בגני הילדים. בני הנוער הצביעו ברגליים והקבוצה הגדולה שחזרה לעיר היא בני הנוער והיא מתמודדת עם חוסר מעש. אנחנו מחזיקים תקווה, עושים המון מהלכים בשביל לעשות שינוי ברמה האזורית והמקומית. אנחנו מבינים שלאזוריות יש המון משמעות בפריצת הדרך של הצפון.
נכון שלמדינה יש אחריות, אבל ההון האנושי, האזרחים, כולם התגייסו כל אחד בתחומו. כשרואים את האתגרים האלה, מה השנים הקרובות יביאו?
טל שקד קרטלה ענתה: "לפילנתרופיה ולאזרחים היה המון משקל. אבל למדינה יש אחריות. זה המפתח לצמיחה אזרחית. בקרן רש"י מאוד מאמינים במנהיגות מקומית ובראשות המקומית".
"אני אגיד משהו לא פופלארי. אנחנו שומעים הרבה את המספרים של כמה תושבים חזרו לקריית שמונה כאילו זה מדד העל לעבודה טובה. לדעתי זה לא מדד", הוסיף טאוב. "אם אני הורה שפוניתי לכפר סבא, ויש לי עבודה וטוב לי והילדים בחינוך טוב. האם אני צריך לעודד את האנשים האלה לעודד אנשים לחזור? לדעתי לא.
"אני לא חושב שצריך להוציא אנשים שטוב להם במקום אחד להביא אותם לקריית שמונה. ברגע המכונן הזה, יש כמה לוויתנים. האירועים המרכזיים שאם לא פותרים אותם - אין טעם לנסות לשפר דברים אחרים. לוויתן כזה בקריית שמונה זה חינוך. אם אתה לא יודע לפתור את זה ברמה הלאומית, אז חבל על הזמן. אפשר לדמיין את קריית שמונה כפיילוט למדינת ישראל.
"איך מערכת החינוך צריכה להיראות. לתת עצמאות למנהלי בית הספר. לנסות לתת למנהלים לעשות מה שצריך, תעסיקו את המורים שנראה לכם, תשלמו יותר טוב למורים הטובים. ואז נראה מודל של האב. כל העיניים נשואות לקריית שמונה. צריך לאגף מהצד. אז נרוויח פעמיים: קריית שמונה מובילה ושאר המדינה מקבלת פיילוט שיגרום לאחרים להצטרף. אומרים שהציבור לא שם, אבל הוא שם. שעת הכושר היא עכשיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו