המספרים המדאיגים נחשפים: נמשכת ההגירה השלילית מהארץ

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הגירה בינלאומית חושפים שינוי דרמטי במפת העזיבה של ישראלים את הארץ. בשנת 2024 הוגדרו 82,774 ישראלים כמהגרים יוצאים, נתון המשקף זינוק חד של 39.4% לעומת כ־59 אלף מהגרים בשנת 2023.

במקביל לעלייה ביציאות, נרשמה ירידה משמעותית של 18.4% במספר הישראלים החוזרים לארץ, שעמד על 24,150 בלבד. כתוצאה מכך, מאזן ההגירה של הישראלים הפך לשלילי ועמד על גירעון של 58.6 אלף איש, המשך ישיר למגמה שהחלה בשנת 2022 אך החריפה משמעותית בשנתיים האחרונות.

האומדנים הראשוניים לשנת 2025 מצביעים על כך שמספר המהגרים אמנם עתיד להצטמצם מעט ל־69.5 אלף, אך הוא עדיין נותר גבוה משמעותית מהממוצע השנתי בעשור שקדם למלחמה, שעמד על כ־41 אלף איש בלבד.

מבט על ציר הזמן של שנת 2024 מעלה שתי נקודות שיא מרכזיות. הראשונה היא חודש אוגוסט, שמאופיין עונתית בהגירה אך רשם מספרים גבוהים מהרגיל. השנייה והמשמעותית יותר היא חודש אוקטובר 2024, שבו הוגדרו 14.8 אלף מהגרים. נתון זה משקף את אלו שעזבו את הארץ באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ולא שבו אליה במשך שנה.

ניתוח דמוגרפי של היוצאים מעלה כי מדובר בעיקר באוכלוסייה צעירה הנמצאת בשיא כוחה היצרני. בני 20 עד 39 מהווים כ־40% מכלל המהגרים, ייצוג יתר משמעותי לעומת חלקם באוכלוסייה הכללית העומד על כ־26%.

הגיל החציוני של המהגרים עומד על 31.9, כאשר גברים נוטים לצאת בגיל צעיר יותר מנשים. רוב המהגרים בשנת 2024 היו יהודים, המהווים כ־58% מהיוצאים.

מבחינת הרכב משפחתי, ההגירה מצטיירת במקרים רבים כמהלך משפחתי רחב ולא רק כעזיבה של יחידים. למעלה מ־80% מהנשואים שיצאו מהארץ עשו זאת יחד עם בני זוגם באותה השנה. נתון זה, בשילוב עם העובדה שקבוצות הגיל המבוגרות וילדים מיוצגים פחות בקרב המהגרים, מחזק את המסקנה כי עיקר העוזבים הם זוגות צעירים בשלבי התבססות תעסוקתית והשכלתית.