סיפור חייו: איתי רוטמן בן ה-39 מבקעת הירדן הוא גרוש ואב לשלושה ילדים, אחד מהם הוא דגן - ילד מתוק על הרצף האוטיסטי.
בשנתיים וחצי האחרונות רוטמן גם נשא על כתפיו את תפקיד המילואימניק, כשעשה מעל 450 ימי מילואים כקצין בגדס"ר צנחנים - ובחודשים האחרונים עמל, לראשונה בחייו, על הוצאה לאור של ספר ילדים - כשממש השבוע החלה המכירה המוקדמת.
"הספר מדבר על קושי, רגש - ובעיקר מראה שלכל אתגר או קושי יש את הזמן שלו להיפתר", אומר רוטמן בשיחה עם "היום" ומסביר את החזון שמאחורי האותיות: "אני יודע שספר כזה יכול לעזור לכל אדם באשר הוא אדם, כי לכולם יש קשיים ואתגרים", הוא הוסיף.
לדבריו, ההתמודדות של אבא מילואימניק לילד כמו דגן, היא מאתגרת במיוחד - וכוללת את הידיעה ש"לא רק שאתה לא נוכח בבית, אלא אתה יודע שיש עוגן חזק שהבן שלך לא מקבל ממך כרגע - וזה יכול מאוד לתסתכל".
לדבריו, בעזרת שיחות יומיות ונוכחות מלאה ביציאות הביתה, הוא קיווה לפצות על החסרון שלו בזמן שלבש מדים.
כעת, הוא מתאר את העלילה שמאחורי ספרו: "הסיפור עוסק בקושי של גמילה מטיטול דרך סיפור ציורי עם משחקי מילים, חיות וחרוזים. בין סבב לסבב, בין מדים לבית - ניסיתי להיות גם לוחם וגם אבא נוכח, כזה שלא מוותר על הרגעים הקטנים שמעצבים חיים. מתוך המקום הזה נולד סיפור אישי שנוגע בהרבה משפחות".
הוא מספר שמאז שבנו דגן היה קטן, נפלה אצלם ההבנה שיש צורך בבדיקות: "משהו היה לא כשורה - המבט, שיתוף הפעולה. ובאמת לקחנו אותו די מוקדם לאיבחונים, כשבגיל 3 הוא קיבל את האבחנה שהוא עם תסמונת האיקס השביר שמלווה באוטיזם".
"מכיוון שהכל היה תוך כדי בדיקות אז הידיעה חילחלה לאט-לאט, כך שכאשר קיבלנו את החותמת הרשמית לא הייתי בשוק, אבל בהחלט הבנתי שהשתנו לי החיים, בלי לדעת באמת מה זה אומר".
למרות זאת, איתי לא הפסיק לעשות מילואים, אך במקביל ידע כי יש לכך השפעה רבה על סביבתו. "כל יום שאני לא נמצא יכול לשבש את דגן. יש לנו קשר מאוד טוב ולדגן חשובה מאוד השגרה היומיומית", הסביר.
הכתיבה היתה מבחינתו מפלט יצירתי: "תמיד אהבתי לכתוב, זה מאוד עזר לי להתגבר על קשיים והכתיבה היא כלי להבהיר דברים שקשה לפעמים להסביר אותם בדיבור".
לכן, ההחלטה לכתוב סיפור על הקושי של דגן ושלו, נולדה תוך כדי ובמהלך הגמילה של בנו מטיטול. "אצל ילדים על הספקטרום זה יכול גם להיות עד גיל 8. דגן נגמל מטיטול בגיל 6 בערך, וזו התקופה שכתבתי את הדברים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו