ביום המרגש הזה יש שני דברים נוספים שעכשיו אפשר לומר. ראשית, הנחת העבודה של גורמי המקצוע היתה ש״יהיו הרבה רון ארדים״, כלומר חטופים שגורלם לא ייוודע.
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל במבצע "לב אמיץ" להחזרת רן גואילי // דובר צה"ל
חשבו אצלנו שלפחות לגבי חלק מהמקרים חמאס לא יודע היכן נקברו. גם המודיעין בידינו לא היה מספק.
והנה, מעל ומעבר לכל הציפיות, כולם פה. עד האחרון. החיים והמתים. אף שהכל רצו בסוף הזה בודדים האמינו שהוא אפשרי. ידיעה זו ממחישה בפני עצמה עד כמה מרגשת סגירת המעגל הזו.
שנית, ההתעקשות הלאומית של ישראל להביא את כולם הביתה, כולל המתים, עשתה לה שם בעולם כולו. טרמאפ מסביר לעיתים עד כמה התפלא לשמוע שמשפחות רוצות קבר לפקוד. אך לא רק הוא.
קדושת חיי החטופים מכאן, והדבקות בהחזרת המתים משם, לימדה את העולם שיעור על הערכים שמובילים את העם היהודי. ואכן, יש לנו מורשת להתגאות בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו