תוחלת החיים ירדה, יותר מדוכאים: איך המלחמה שינתה את ישראל?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך דו"ח "אוכלוסיית ישראל לאחר פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר 2023 - תמונת מצב חברתית-כלכלית בישראל ובגבול עזה ולבנון, 2024".

1,076 ישראלים נהרגו במתקפת השבעה באוקטובר. בשנת 2023 נהרגו במלחמה 1,377 בני אדם, מהם 828 אזרחים ו-509 חיילים. בשנת 2024 נהרגו 406 בני אדם, מתוכם 96 אזרחים ו-310 חיילים. 

הדו"ח בחן את השינויים הדמוגרפיים והחברתיים ביישובי גבול עזה וגבול לבנון. בסוף שנת 2023 התגוררו 361.9 אלף תושבים ביישובים בגבול עזה, מהם 76.8 אלף מפונים, כולל 51.5 אלף מפונים מיישובים צמודי גדר. בשנת 2024 עמד מספר המפונים מגבול עזה על כ-4.4 אלף בלבד, כולם מיישובים צמודי גדר.

בגבול לבנון התגוררו בסוף 2023 כ-504.8 אלף תושבים ביישובים במרחק של עד 15 ק"מ מהגבול, מהם 51.9 אלף מפונים, כולל 49.5 אלף מפונים מיישובים במרחק של עד 5 ק"מ. בשנת 2024 מספר המפונים מגבול לבנון עלה לכ-63.1 אלף, כולם מיישובים במרחק של עד 5 ק"מ מהגבול.

בסוף 2023 נקלטו יותר מ-134 אלף מפונים ביישובים שאינם יישוב מגוריהם. אילת קלטה את מספר המפונים הגדול ביותר - כ-19 אלף, תל אביב-יפו קלטה כ-15 אלף מפונים וירושלים כ-14 אלף.

כתוצאה מהמלחמה נרשמה עלייה משמעותית במספר האנשים עם מוגבלויות בישראל. בשנת 2024 נכללו במרשם כ-1.320 מיליון אנשים עם מוגבלויות שונות, המהווים 13.1% מכלל האוכלוסייה, לעומת כ-1.163 מיליון בשנת 2023, שהיוו 11.7% מהאוכלוסייה. במקביל חלה עלייה חדה במספר מקבלי גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, ובכלל זה במספר מקבלי גמלה עקב פעולות איבה, שעלה מ-4.2 אלף בשנת 2023 ל-29.9 אלף בשנת 2024.

בקרב תושבי גבול עזה עלה מספר האנשים עם מוגבלות מ-52.9 אלף בשנת 2023 ל-76.7 אלף בשנת 2024. ביישובים צמודי גדר עלה מספרם מ-8.4 אלף ל-22.5 אלף.

מספר האנשים עם מוגבלות נפשית ביישובים צמודי גדר בגבול עזה עלה מ-1.6 אלף בשנת 2023 לכ-8.6 אלף בשנת 2024, וביישובי גבול עזה מורחב מ-9.5 אלף ל-21.3 אלף.

בקרב תושבי היישובים במרחק של עד 5 ק"מ מגבול לבנון עלה מספר האנשים עם מוגבלות מ-12.7 אלף בשנת 2023 ל-13.4 אלף בשנת 2024, וביישובים במרחק של עד 15 ק"מ מהגבול עלה מספרם מ־68.9 אלף ל-74.8 אלף.

גם בקרב נכי צה"ל נרשמו עליות משמעותיות בפגיעות נפשיות, ממספר של 13.6 אלף בשנת 2023 ל-16.1 אלף בשנת 2024, עלייה של 18.1%. נתוני הדו"ח משקפים את המחיר שמשלמים משרתי המילואים לאחר תקופה של מלחמה ארוכה ומאות ימי מילואים.

ברבעון הרביעי של שנת 2023, עם פרוץ המלחמה, חלה עלייה חדה בשיעור הנעדרים מהעבודה בשל שירות מילואים, והוא הגיע ל-3.4% מכלל המועסקים, שהם 147.3 אלף איש. בהמשך ירד השיעור, וברבעון הראשון של שנת 2025 עמד על 0.5% מכלל המועסקים, שהם 21.4 אלף איש.

94.8% מבני ובנות הזוג של משרתי מילואים היו נשים ו-5.2% היו גברים. 52% מבנות הזוג דיווחו על שינוי לרעה במצב הנפשי של ילדיהן בעקבות השירות, ו-34.1% דיווחו על קושי כלכלי. בקרב משפחות עם ילדים 35.2% דיווחו על קושי כלכלי בעקבות שירות המילואים, ובקרב זוגות ללא ילדים 27.6%.

על רקע המלחמה, תוחלת החיים בשנת 2023, ללא אזרחים וחיילים שנהרגו במלחמה, עמדה על 83.8 שנים בכלל האוכלוסייה, 81.7 שנים בקרב גברים ו-85.7 שנים בקרב נשים. תוחלת החיים הכוללת את הרוגי המלחמה הייתה נמוכה בחצי שנת חיים ועמדה על 83.3 שנים. בשנת 2024 תוחלת החיים, ללא הרוגי המלחמה, עמדה על 83.4 שנים, נמוכה מעט מזו של 2023, כאשר תוחלת החיים הכוללת את הרוגי המלחמה הייתה נמוכה מעט בקרב גברים וללא שינוי בקרב נשים.

בתחום הילודה נולדו כ-178.7 אלף יילודים בשנת 2023 וכ-180.8 אלף בשנת 2024. ביוני וביולי 2024 נרשמה ירידה בהיקף הילודה של 2.6% ו-7.1% בהתאמה, לעומת התקופה המקבילה בשנת 2023. מאוגוסט חלה התאוששות, ובספטמבר 2024 נרשמה עלייה של 7.2% לעומת ספטמבר 2023.

בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024, היגרו מישראל 79.9 אלף ישראלים, לעומת 74.6 אלף בתקופה שבין אוקטובר 2022 לספטמבר 2023 (טרם תחילת המלחמה), עלייה של כ-6.9%. מתוך סך המהגרים בתקופת המלחמה היו 48.8 אלף יהודים, 25.8 אלף אחרים ו-5,000 ערבים. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנה הקודמת יצאו 43.5 אלף יהודים, 26.8 אלף אחרים ו-4.3 אלף ערבים.

מספר המהגרים הישראלים שחזרו בתקופת המלחמה עמד על 19.9 אלף, לעומת 24.8 אלף בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ירידה של כ-19.8%.

מקרב סך הישראלים החוזרים בתקופת המלחמה היו 15.3 אלף יהודים, 2.7 אלף ערבים ו-1.9 אלף אחרים. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנה שקדמה למלחמה חזרו 18.5 אלף יהודים, 3.3 אלף אחרים ו 3,000 ערבים.

במשק העבודה נרשמה יציבות במספר משרות השכיר של עובדים מהרשות הפלסטינית עד לרבעון השלישי של 2023, אז עמד מספרן על 128.1 אלף. ברבעון הרביעי של 2023 חלה ירידה חדה ל-41.2 אלף משרות - הנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון.

מנגד, מספר משרות השכיר של עובדים מחו"ל עלה מ-132.3 אלף ברבעון הרביעי של 2023 ל-165.2 אלף ברבעון הרביעי של 2024. שיעור התעסוקה בקרב בני 15 ומעלה ירד מ־61.3% בשנת 2023 ל־60.8% בשנת 2024, עם ירידות חדות ביישובי גבול לבנון וביישובים צמודי גדר בגבול עזה.

באוקטובר 2023 היו 36.7% מהעסקים בישראל סגורים זמנית או פעלו במתכונת מצומצמת, כאשר במחוז הדרום השיעור עמד על 59.4%. בחודשים נובמבר ודצמבר נרשמה התאוששות, ובדצמבר ירד שיעור העסקים הסגורים במחוז הדרום ל־10.3%.

גם בשירותי הרווחה נרשמו שיעורים גבוהים של נזקקות ביישובי גבול עזה ולבנון בהשוואה לשיעור הארצי. ביישובים צמודי גדר בגבול עזה עלה מספר הרשומים לשירותי רווחה ל-169.3 ל-1,000 נפש בשנת 2024, לעומת 153.2 בשנת 2023.

בתחום התיירות, ברבעון האחרון של 2023 חלה ירידה חדה במספר לינות התיירים, שהגיע ל-0.5 מיליון בלבד, לעומת 2.4 מיליון ברבעון המקביל בשנת 2022. במקביל נרשמה עלייה חדה בלינות ישראלים בשל קליטת מפונים. בשנת 2024 נרשמו כ-22.5 מיליון לינות במלונות התיירות, ירידה של 13.6% לעומת 2023, כאשר לינות התיירים צנחו ל־1.9 מיליון בלבד.

למרות האתגרים, שביעות הרצון הכללית מהחיים בקרב בני 20 ומעלה נותרה גבוהה בשנת 2024 ועמדה על 91.1%. עם זאת, נרשמה עלייה בשיעור המדווחים כי חייהם או מצבם הכלכלי לא ישתפרו, וכן עלייה חדה בתחושות דיכאון, לחץ וחשש מאירועי טרור, בעיקר ביישובי גבול עזה ולבנון. במקביל, נרשמה ירידה באמון בממשלה ובמערכת המשפט, לרמות הנמוכות ביותר מאז 2015, לצד עלייה משמעותית בהיקף ההתנדבות, שהגיעה לשיעור שיא של 30% בשנת 2024.