"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפשיעה בנגב: הגיע הזמן להבהיר מי כאן בעל הבית

בכל פעם שאתם רואים בחשבון המים עלייה במחיר, דעו שאתם מממנים את הפקרות התשתיות בדרום • אזרחי מדינת ישראל הם הפראיירים שמשלמים עבור אלו שצוחקים על החוק • הפתרון: יחידה משטרתית־כלכלית ייעודית שתמצה את הדין עם הכנופיות שמרוקנות את הקופה הציבורית

,עודכן
0השמעה
חוטי חשמל., צילום: נעמה שטרן

דמיינו שאתם חוזרים הביתה ומגלים שהרכב נעלם. גם אם רמת האמון שלכם במשטרה לא בשיאה, אתם תרוצו להגיש תלונה. למה? כי יש פוליסת ביטוח, יש כתובת, ויש אינטרס ברור. באותו רגע מתחילים גלגלי המערכת, חורקים ככל שיהיו, להסתובב: נפתח תיק, מתחילה חקירה, יש מעקב. כעת דמיינו שוד שבו איש לא מתקשר למוקד 100, אף שהוא מתרחש לאור יום, בהיקפים מפלצתיים, ממש מתחת לאף של הריבון.

ברוכים הבאים למערב הפרוע של הנגב: כאן גניבות מים וחשמל הן לא "אירוע פלילי" נקודתי - הן שיטת עבודה. כששנאי "אובד" בשל מחירו בשוק, או כשצינור מים ראשי נפרץ כדי להשקות חוות סמים לא חוקיות, אין נפגע פרטי ואין מתלונן רשמי, ולכן מבחינת המערכת אין פשע.

עשרות שנים של הזנחה פושעת הפכו להפקר את תשתיות המדינה בנגב. ההבדל פשוט ומקומם: כשגנב פורץ לביתכם הנזק הוא פרטי; כשכנופיות מתחברות באופן פיראטי לרשת החשמל והמים הלאומית הנזק הוא של כולנו.

כלכלית, המשוואה צינית להחריד: חברות החשמל והמים לא באמת מפסידות כסף - הן פשוט מגלגלות את ה"חור" התקציבי לכיס שלכם. בכל פעם שאתם רואים בחשבון המים עלייה במחיר, דעו שאתם מממנים את הפקרות התשתיות בדרום. אתם למעשה הפראיירים שמשלמים על אלו שצוחקים על החוק.

חוות הסמים בנגב, למשל, פורחות בחסות המים והחשמל של כולנו. כמו שחיזבאללה מימנו את עצמם היטב במסחר פורה של סמים, כך גם בנגב מתקצבים את אמצעי הלחימה האדירים שנכנסים לארגוני הפשע והטרור - באמצעות גידולי סמים לרוב. לא רק שהחומר משתלם כלכלית, זה אפילו לא עולה שקל לגדל אותו כאשר התשתיות ממומנות על ידינו.

גניבות התשתיות הן קצה הקרחון של אובדן המשילות, אבל בשנתיים האחרונות הוכחנו שאפשר אחרת: במקומות שבהם המדינה הפסיקה למצמץ, חלה ירידה דרמטית בבנייה הבלתי חוקית. הריבונות החלה לזקוף קומה, אך המלאכה רחוקה מלהסתיים.

הגיע הזמן לשנות את המציאות האבסורדית ולהקים יחידה משטרתית־כלכלית ייעודית שלא תמתין לתלונה מהאזרח, אלא תהיה "קולו של הציבור" - כזו שיוזמת, חותרת למגע וממצה את הדין עם הכנופיות שמרוקנות את הקופה הציבורית.

הנגב הוא לא החצר האחורית של ישראל, הוא המבחן האמיתי של המשילות שלנו. כשדוד בן־גוריון הבטיח שהנגב עוד יהיה פורח, הוא לא חזה ערוגות של הפקרות. הוא התכוון לפריחה ציונית חוקית סדורה ואיתנה של מדינת ריבונית חפצת חיים.


הכותב הוא מנהל מרחב דרום בתנועת רגבים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יהודה קאפח

מנהל מרחב דרום בתנועת רגבים

כדאילהכיר