על רקע העלייה המתמשכת במתקפות סייבר נגד ישראל, מערך הסייבר הלאומי פרסם אמש (חמישי) את הליכי החקיקה בתחום הגנת הסייבר הלאומית, על מנת להתמודד עם איומי הסייבר בישראל. החוק נועד לחזק את ההגנה על מרחב הסייבר הלאומי ולהבטיח את רציפות תפקודם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים, החיוניים לפעילות המשק ולחיי היומיום של הציבור.
החקיקה מבוססת על איומי סייבר עכשוויים ועל לקחי מתקפות הסייבר בשנתיים האחרונות ובמיוחד על רקע נסיונות לפגוע ולשבש את פעילותם של גופים חיוניים. ישראל מדורגת כיום במקום השלישי במדינות המותקפות ביותר בעולם.
למרות חומרת האיום, אין כיום בישראל מסגרת חוקית לאומית אחידה המגדירה אחריות, חובות וסטנדרטים מחייבים להגנת סייבר, כמו חוקים שקיימים במדינות מערביות רבות. לפי הערכת מערך הסייבר, הנזק הכלכלי השנתי ממתקפות סייבר עומד על כ־12 מיליארד שקלים, אך ארגונים רבים עדיין אינם נוקטים באמצעי הגנה מספקים.
חלק עיקרי מתזכיר החוק מפרט כיצד ארגונים חיוניים, וכן ספקי שירותים דיגיטליים מסוימים, צריכים לעמוד ברמת הגנת סייבר בסיסית ולנהל סיכונים. כמו כן, נקבעת חובת דיווח מיידית למערך הסייבר ולרשות הממשלתית המוסמכת במקרה של תקיפה משמעותית. בנוסף, החוק מסדיר מסגרת לאומית לאסדרה ולפיקוח למשרדי הממשלה הרלוונטיים וכן את תחומי האחריות והסמכויות של המערך.
לדברי ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי: ״מדינת ישראל ואזרחיה מותקפים בסייבר ללא הרף על ידי אויבנו אשר עושים מאמצים לפגוע ברציפות התפקוד ובחיי אדם. בעזרת חוק הסייבר נוכל להגן בצורה טובה יותר מול האיום המתפתח בקצב מהיר וכדי שהמשק הישראלי יהיה ערוך בצורה מספקת. מתקפת סייבר עלולה לנצל את התלות המוחלטת של חברה מודרנית כמונו בדיגיטל ולפגוע בכל תחום בחיינו. החוק המוצע קובע רף הגנה מחייב לארגונים שבלעדיהם המדינה לא יכולה לתפקד, והוא צעד חיוני והכרחי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון המשק ועל אזרחי מדינת ישראל״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו