"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

12 מיליארד ש' רק ב-2025: מחדל הסייבר הישראלי שובר שיאים

מערך הסייבר מעריך את הנזק כלכלי העצום מתקיפות הסייבר בארץ - לקראת חקיקה בנושא • החוק יחייב בין היתר גופי תשתית בהגנה מחמירה, כמו גם חובת דיווח מיידית על מתקפות משמעותיות • עוד עולה מתזכיר החוק כי ישראל היא בין המדינות המותקפות בעולם

,עודכן
0השמעה
מתקפות סייבר הפכו לנשק קטלני. צילום: נוצר על ידי ideogram

על רקע העלייה המתמשכת במתקפות סייבר נגד ישראל, מערך הסייבר הלאומי פרסם אמש (חמישי) את הליכי החקיקה בתחום הגנת הסייבר הלאומית, על מנת להתמודד עם איומי הסייבר בישראל. החוק נועד לחזק את ההגנה על מרחב הסייבר הלאומי ולהבטיח את רציפות תפקודם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים, החיוניים לפעילות המשק ולחיי היומיום של הציבור.

מערך הסייבר הלאומי

החקיקה מבוססת על איומי סייבר עכשוויים ועל לקחי מתקפות הסייבר בשנתיים האחרונות ובמיוחד על רקע נסיונות לפגוע ולשבש את פעילותם של גופים חיוניים. ישראל מדורגת כיום במקום השלישי במדינות המותקפות ביותר בעולם.

למרות חומרת האיום, אין כיום בישראל מסגרת חוקית לאומית אחידה המגדירה אחריות, חובות וסטנדרטים מחייבים להגנת סייבר, כמו חוקים שקיימים במדינות מערביות רבות. לפי הערכת מערך הסייבר, הנזק הכלכלי השנתי ממתקפות סייבר עומד על כ־12 מיליארד שקלים, אך ארגונים רבים עדיין אינם נוקטים באמצעי הגנה מספקים.

חלק עיקרי מתזכיר החוק מפרט כיצד ארגונים חיוניים, וכן ספקי שירותים דיגיטליים מסוימים, צריכים לעמוד ברמת הגנת סייבר בסיסית ולנהל סיכונים. כמו כן, נקבעת חובת דיווח מיידית למערך הסייבר ולרשות הממשלתית המוסמכת במקרה של תקיפה משמעותית. בנוסף, החוק מסדיר מסגרת לאומית לאסדרה ולפיקוח למשרדי הממשלה הרלוונטיים וכן את תחומי האחריות והסמכויות של המערך.

לדברי ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי: ״מדינת ישראל ואזרחיה מותקפים בסייבר ללא הרף על ידי אויבנו אשר עושים מאמצים לפגוע ברציפות התפקוד ובחיי אדם. בעזרת חוק הסייבר נוכל להגן בצורה טובה יותר מול האיום המתפתח בקצב מהיר וכדי שהמשק הישראלי יהיה ערוך בצורה מספקת. מתקפת סייבר עלולה לנצל את התלות המוחלטת של חברה מודרנית כמונו בדיגיטל ולפגוע בכל תחום בחיינו. החוק המוצע קובע רף הגנה מחייב לארגונים שבלעדיהם המדינה לא יכולה לתפקד, והוא צעד חיוני והכרחי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון המשק ועל אזרחי מדינת ישראל״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר