בין הצהרות למציאות: משבר הכלבים המתפראים בנגב יוצא משליטה

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מצטרף איום נוסף לשגרת החיים בנגב המערבי: להקות של כלבים משוטטים ופראיים - חלקם ברחו מאזורים נטושים, חלקם הגיעו מעזה והתרבו בקצב חריג. הם פוגעים במשקים חקלאיים, מטילים אימה על תושבים ויוצרים עומס חסר תקדים על הכלביות העירוניות.

משרד החקלאות הכריז על "מענה חירום", השר שלח מכתב והכותרות דיברו על תקציב ייעודי של מיליון שקלים. אלא שמאחורי ההצהרות, בשטח נחשפת תמונה מטרידה בהרבה: תופעת הכלבים המתפראים יצאה משליטה - והפתרון שמציעה הממשלה רחוק מלהדביק את המציאות.

הנתונים: פניות רבות, מענה חלקי

לפי נתוני השירותים הווטרינריים במרחב הציבורי, בנגב המערבי מסתובבים כיום כ-3,540 בעלי חיים משוטטים - כלבים וחתולים. מאז תחילת המלחמה התקבלו 7,479 פניות ציבוריות על בעלי חיים, פגיעות וסכנות, וכן 322 דיווחים על מקרי התעללות. מנגד, מספר הלכידות שבוצעו בפועל עומד על 968 בלבד - פחות משליש מהיקף התופעה.

למרות הנתונים, משרד החקלאות וביטחון המזון הציג השבוע את הקצאת מיליון השקלים למכרז ללכידת כלבים כ"פריצת דרך". השר אבי דיכטר אף הכיר בכך שהמצב הביטחוני שנוצר מאז מלחמת חרבות ברזל תרם להחרפת התופעה, והבטיח תוכנית לאומית רחבה בשיתוף משרדי ממשלה נוספים.

הרשויות בשטח: "מהלך הצהרתי בלבד"

אלא שבשטח, הרשויות המקומיות והשירות הווטרינרי האזורי מבהירים כי מדובר במהלך הצהרתי בלבד. במכתב תגובה מפורט ששלחו למשרד החקלאות נכתב כי אופן מימוש ההקצאה בפועל - המחייב ליווי של רופא וטרינר רשותי לכל פעולת לכידה - אינו נותן מענה לצרכים האמיתיים ומחטיא את מטרת הסיוע.

לדברי מועצה אזורית שער הנגב, עיריית שדרות ומועצה אזורית בני שמעון, תופעת הכלבים המתפראים גוזלת משאבים משמעותיים ופוגעת ביכולת להעניק שירות וטרינרי הולם לתושבים, זאת עוד לפני המחסור החמור בכוח אדם רפואי בשירות הווטרינרי האזורי.

"במצבת כוח האדם הקיימת אין באפשרותנו, לא תפעולית ולא מקצועית, להקצות רופא וטרינר רשותי לליווי כל פעולות הלכידה", נכתב, תוך הדגשה כי הראשונים להיפגע מהמתווה הם דווקא התושבים.

הרשויות מציינות כי גם מכרזים שפרסם האשכול לאיוש תקני וטרינרים נותרו ללא מענה, וכי השירות הווטרינרי מצוי בשחיקה מתמשכת.

הדרישה: מתווה אחר לגמרי

הרשויות דורשות מתווה שונה: לכידה ישירה של כלבים מתפראים באמצעות לוכדים מקצועיים, בהתקשרות מלאה של משרד החקלאות - משלב התכנון ועד סיום הטיפול - וללא תלות בליווי של השירות הווטרינרי האזורי. לחלופין, מבקשות הרשויות להסב את התקציב לתמרוץ רופאים וגורמי מקצוע נוספים, ולסיוע ממשלתי באישור מודל תמרוץ מול משרד האוצר.

במכתב מבקשים ראשי הרשויות גם לקיים פגישה דחופה עם שר החקלאות, במטרה לגבש פתרון אמיתי שייתן מענה לשלום הציבור ולרווחת בעלי החיים בנגב המערבי.

ובינתיים - המתנדבים עושים את העבודה

בזמן שהמדינה מתעכבת בין מכתבים, מתווים והבטחות, בשטח המענה כבר מגיע ממקום אחר. השבוע פעלה בכלביית אשכול משלחת מתנדבים מעמותה אמריקאית בשם K9, שביצעה עיקורים וסירוסים לכלבים ולחתולים. בתוך ימים בודדים בוצעו 28 ניתוחים - צעד קריטי לצמצום התרבות בלתי מבוקרת ולהפחתת הסבל.

בראש העמותה עומד ג’ון ברוקס, יהודי אמריקאי ששירת בעבר בצה"ל ורואה בפעילות בנגב המערבי שליחות מתמשכת. בזמן שהמדינה מדברת על תוכניות עתידיות המתנדבים פשוט מגיעים ועובדים.

תמר רחמים, מנהלת התפעול בשירות הווטרינרי באשכול נגב מערבי, מסכמת: "בלי תקציבים משמעותיים, כוח אדם ותוכנית שמתאימה למציאות בשטח - מיליון שקל הם בעיקר סיפור יחסי ציבור".

בנגב המערבי, כך נראה, הכלבים לא מחכים למכרזים - וגם התושבים כבר מבינים מי באמת מטפל בבעיה, ומי בעיקר מדבר עליה.

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות ויור אשכול נגב מערבי: "‏תופעת הכלבים המשוטטים בנגב המערבי איננה סוגיה שולית, אלא אתגר סביבתי, קהילתי ובטיחותי שיש לטפל בו מייד. טיפול נכון, מקצועי ומתמשך בתופעה הזו הוא אינטרס של המדינה.

כל עיכוב רק מחריף את הפגיעה בסביבה, מסכן חיי אדם ובעלי חיים ופוגע באיזון העדין של הטבע באזור. זהו מקרה מובהק שבו נדרשת פעולה מיידית, מתואמת ונחושה"