במציאות הישראלית, השיח הציבורי והתקשורתי מאופיין בקיטוב עמוק ובפערים חברתיים. האקתון חברתי שהתקיים לאחרונה מנסה לרבע את המעגל הזה, ולהציב מענה נקודתי לבני ובנות נוער המבקשים לקחת חלק פעיל בשינוי.
כ־100 משתתפים מכל הארץ ומהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ומרקעים שונים - בהם יהודים וערבים, דתיים וחילונים, מוסלמים, דרוזים ובדואים - הגיעו לאירוע של "קו הזינוק", תכנית מנהיגות מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, במטרה לפתח פתרונות לשאלות חברתיות עכשוויות.
במסגרת ההאקתון חולקו המשתתפים לצוותים מעורבים, ושעות של שיח ויצירה הובילו לפיתוח רעיונות חברתיים ויזמיים שמבקשים לתת מענה לאתגרים שפוגשים בני נוער בחיי היומיום: אלימות, בריונות וחרמות, חרדות, צורך בתמיכה רגשית, דימוי גוף ובדידות.
לאורך היום נעזרו המשתתפים בסדנאות מקצועיות של יועצים ומתנדבים, שילבו חוויות אישיות מהחיים עצמם ותכננו דרכי יישום למיזמים שגיבשו.
אחת היוזמות שצמחו מתוך ההאקתון היא הקמת מוקד סיוע לבני נוער שנחשפים לאלימות במשפחה או בסביבתם הקרובה. היוזמה, בהובלתה של עמית כהן (16) מבאר שבע, כוללת קווים פתוחים למענה וליווי מקצועי לצד סדנאות לזיהוי סימני אזהרה ולפנייה לעזרה.
"בקו הזינוק הבנתי שאני יכולה לקחת חלק בשינוי ולא רק לדבר עליו", אומרת כהן, "זה נתן לי כלים לחשוב באופן פרקטי על פתרונות".
יוזמה נוספת שהובילה ג’זל יסיף (16) מכפר יאנוח, המשתתפת בתוכנית סנאבל, פועלת לקידום דימוי גוף חיובי בקרב בני נוער. במסגרת הפרויקט מתוכנן פסטיבל שמשלב אופנה, ספורט ומוזיקה, במטרה ליצור מרחב שמעודד שיח פתוח סביב גוף וביטחון עצמי. "השינוי לא קורה מעצמו", אומרת יסיף, "אם אנחנו לא מובילים אותו - הוא פשוט לא יקרה".
מעבר לפיתוח המיזמים, ההאקתון הדגיש את היזמות כחלק מתהליך פיתוח מנהיגות, שבאמצעותו לומדים בני הנוער לא רק לזהות בעיה, אלא גם לפעול לפתרונה ולרתום שותפים.
ההאקתון שימש מסגרת עבודה משותפת לבני נוער שבדרך כלל אינם נפגשים ביומיום. המשתתפים עבדו בצוותים מעורבים סביב משימות מוגדרות, וקיבלו הזדמנות להתנסות בעשייה משותפת עם בני גילם מרקעים שונים. עבור חלקם זו הייתה הפעם הראשונה שבה לקחו חלק בעבודה קבוצתית מסוג זה. בתוך מציאות של חוסר ודאות ומתיחות חברתית, העבודה המשותפת אפשרה היכרות וחיבור דרך עשייה בפועל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו