הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה מפרסמת היום (רביעי) נתונים עדכניים לקראת יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה לפיהם, חיים כיום בישראל רק כ-35% משורדי השואה, פליטי השואה ונפגעי התנכלות אנטישמית במלחמת העולם השנייה שהוכרו על ידי הרשות מאז הקמתה בשנות החמישים. במרוצת השנים הכירה הרשות ב-322,997 אנשים, אולם כיום מספרם עומד על 111,681 בלבד.
מאז שנות ה־50 הכירה המדינה בכ־323 אלף שורדים, אך כיום נותרו בחיים 111,681 בלבד. גילם הממוצע עומד על כ־88, והנתונים ממחישים כי מדובר בדור האחרון של שורדי השואה החיים בקרבנו.
מרבית השורדים הן נשים – כ־62%, ושיעורן עולה ככל שהגיל מתקדם: מעל גיל 100, 71% מהשורדים הן נשים. הקבוצה הגדולה ביותר היא בני ה־80, אך יש גם 49 שורדים בני 105.
כ־73% מהשורדים מוגדרים כסיעודיים בדרגות שונות, וכשלושה רבעים מהם מקבלים תוספת סיוע משמעותית – שעות סיעוד נוספות או תשלום חודשי של כ־1,800 שקל. כ־30% מהם מתקיימים גם מקצבת אזרח ותיק עם השלמת הכנסה.
רוב השורדים נולדו במדינות ברית המועצות לשעבר, בצפון אפריקה ובעירק. 96% מהם עלו לישראל לאחר הקמת המדינה, ובשנת 2025 בלבד עלו ארצה עוד 42 שורדי שואה.
בשנת 2025 שילמה המדינה באמצעות הרשות תגמולים ומענקים בהיקף של כ־4 מיליארד שקל, ובנוסף כ־1.2 מיליארד שקל על הטבות שונות – סיעוד, תרופות, טיפולים רפואיים ונפשיים, אביזרים רפואיים ותשלומי הבראה.
הרשות מטפלת בשלוש קבוצות מרכזיות: שורדי שואה, פליטי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית – לצד קבוצות קטנות יותר של נכי מלחמה בנאצים ואלמנים ואלמנות.
מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה, רונית רוזין: "הנתונים מעידים יותר מכל כי חלון הזמן ששורדי השואה חיים בקרבנו הולך ומצטמצם בקצב מואץ, מפאת גילם המתקדם. אנחנו מודעים לכך שאלו השנים האחרונות בהן ניתן להעניק מענה הוליסטי לשורדי השואה ולכן אנחנו פועלים באינטנסיביות ובאפיקים שונים לוודא שהם אכן מממשים את כל מה שמגיע להם וזוכים להזדקנות מיטבית, כי זו האחריות הלאומית שלנו כלפיהם. בעבורנו, שורדי השואה הם מקור השראה, מגדלור של חוסן ובחירה יומיומית בחיים שנבנו מתוך שבר עמוק, ומשימתנו להנחיל לדורות הבאים את מורשת התקווה שלהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו