הפשע קשור לאתיופים וצרפתים מעלים מחירים: מה חושבים בישראל על העולים?

מחקר מקיף חדש שפורסם השבוע על ידי המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין מגלה תמונה מורכבת של יחס הישראלים לעלייה ולעולים. הממצאים מצביעים על יציבות בעמדות הציבור לאורך השנים, אך גם על פערים ברורים בתפיסת תרומתן של קבוצות עולים שונות.

המחקר, שנערך בדצמבר 2025 בקרב 565 משיבים יהודים בני 25-65, נערך על ידי צוות חוקרות מהמכון להגירה ושילוב חברתי מהמרכז האקדמי רופין בראשות פרופ' סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, יחד עם פרופ' קארין אמית, פרופ' נונה קושנירוביץ' וד"ר רוית תלמי-כהן מהקריה האקדמית קרית אונו.

הממצאים מגלים פערים משמעותיים באופן שבו הציבור תופס את תרומתן של קבוצות עולים שונות. כ-73% מהציבור סבור שעולים מארצות הברית מחזקים את הכלכלה, לעומת 62% לגבי עולים מצרפת, 56% מרוסיה ורק 31% מאתיופיה. גם בתחום הביטחון נרשמו פערים: כ-72% מצביעים על חיזוק ביטחוני על ידי עולים מארה"ב, 69% מצרפת, 65% מרוסיה ו-60% מאתיופיה.

כ-34% מהציבור היהודי סבורים שעולים מאתיופיה תורמים לעלייה בשיעורי הפשיעה, לעומת 28% לגבי עולים מרוסיה, 8% מצרפת ורק 6% מארה"ב. מנגד, בנושא מחירי הדיור התמונה הפוכה: כ-55% מצביעים על עלייה במחירי הנדל"ן בעקבות עלייה מצרפת, 52% מארה"ב, 37% מרוסיה ורק 21% מאתיופיה.

מבנים חברתיים מושרשים

"ממצאי מדד העלייה 2025 מראים כי יחס החברה הישראלית לעלייה ולעולים נותר יציב גם בתקופה של מציאות ביטחונית וחברתית מורכבת", מסבירה פרופ' צ'אצ'אשווילי-בולוטין. "תפיסות אלו מושפעות פחות מאירועי השעה ויותר ממבנים חברתיים מושרשים".

המחקר מגלה שהעלייה אינה נתפסת כמנוע צמיחה מרכזי, אך גם לא כאיום משמעותי: כ-20% מייחסים לעלייה תרומה של "מנוע צמיחה", ואילו רק 3% רואים בה "נטל".

רילוקיישן: עלייה ואז ירידה

הממצאים מצביעים על דינמיקה משתנה ביחס לכוונות להגירה מישראל. בחודשים הראשונים למלחמה לא נרשמה עלייה ברצון לרילוקיישן (18%), אך שנה אחר כך, בשלהי 2024, נרשמה עלייה משמעותית ל-24%. לקראת סוף 2025 חלה ירידה קלה ל-20%.

השיקול הביטחוני פחת באופן ניכר כסיבה לשקילת עזיבה: מ-31% ב-2024 ל-21% ב-2025. הגורמים התומכים בהישארות - תפיסת ישראל כבית לאומי והקרבה למשפחה - נותרו יציבים.

תפיסה שלילית חריגה

החברה היהודית מציגה פערים חדים בעמדות כלפי קבוצות יהודיות שונות: 79% רואים את העולים לישראל באופן חיובי ורק 3% באופן שלילי. לעומת זאת, רק 19% רואים את היהודים שהגרו מישראל באור חיובי, בעוד 47% רואים אותם באור שלילי. כלפי יהדות התפוצות, העמדות נותרו ניטרליות ברובן (63%).

תמיכה בהרחבת השירות. רוב הציבור היהודי תומך בהרחבת השירות הצבאי או הלאומי-אזרחי לקבוצות נוספות: 76% תומכים בגיוס החרדים, 60% תומכים בהרחבת השירות לחברה הערבית, ו-62% תומכים במתן הזדמנות לילדי מהגרי עבודה לשרת.

"תקרת זכוכית" לעולים. המחקר מצביע על קיומה של "תקרת זכוכית" לעולים בתפקידים בכירים. בעוד ש-85% מהציבור מסכים שעולה ותיק יהיה ממונה עליו בעבודה, רק 58% מסכימים לכך לגבי עולה חדש. בנושא כהונה כחבר מועצה: 87% מסכימים לעולה ותיק, לעומת 69% לעולה חדש.

כ-94% מהציבור הביעו הסכמה שילדיהם ילמדו עם עולים יהודים לפי ההלכה, לעומת 56% בלבד לגבי עולים שאינם יהודים לפי ההלכה. רק 27% מסכימים שילדיהם יינשאו לעולים שאינם יהודים לפי ההלכה. ממצא נוסף מעורר דאגה: יותר משליש מהציבור הבוגר בישראל אינו מכיר את חוק השבות, וכ-60% לא הכירו באופן אישי עולים חדשים.

"היציבות העקבית בעמדות הציבור", מסכמת פרופ' צ'אצ'אשווילי-בולוטין, "מצביעה על כך שמדובר בדפוסים חברתיים עמוקים וארוכי טווח, שאינם נגזרים ישירות ממאפייני העולים או ממדיניות העלייה, אלא משקפים גבולות חברתיים וערכיים של החברה היהודית בישראל".