דיכאון, מחשבות אובדניות, התמוטטות יחסי הורות - כולן תופעות שאנחנו מכירים היטב מהסביבה הקרובה שלנו. אבל מתברר שיש אוכלוסייה אחת שבה המשברים האלה מתעצמים עד כדי משבר קיומי: אסירים. לא רק במהלך המאסר עצמו, אלא גם חודשים ארוכים לפני הכניסה לכלא ולאחר השחרור ממנו. כעת, מחקר ישראלי חדשני שניתח באמצעות בינה מלאכותית אלפי פרסומים של אסירים ברשת חושף לראשונה את עומק המשבר הנפשי שעובר על קהילה זו - ומציע דרך חדשה להבין ולסייע לאוכלוסייה שמעולם לא הייתה נגישה למחקר.
שני חוקרים ישראליים שחקרו את התחום, באמצעות פוסטים של אסירים בקהילה דיגיטלית ייעודית ברשת רדיט (Reddit), חושפים תיאור מטריד של מצבה הנפשי של קהילת האסירים בארצות הברית. עם זאת, מדובר בנתונים רלוונטיים לכל העולם, כולל לקהילת האסירים בארץ.
פרופ’ אלעד יום-טוב מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ודר’ נתנאל דגן מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ניתחו באמצעות AI קרוב ל-11,600 פוסטים ו-127,000 תגובות של יותר מ-6,600 משתמשים שנכתבו לאורך 10 שנים בקבוצת Reddit הקשורה לתחום הכליאה. הם השתמשו בכלים של בינה מלאכותית כדי לזהות מתי אדם כתב לפני הכלא, במהלכו או אחרי יציאתו, ואז בדקו אילו נושאים תפסו את הדיון בכל שלב.
הממצאים שהתגלו מצביעים על התדרדרות בריאות הנפש אצל רבים מאנשים אלו. המחקר החדשני הראה כי יש עלייה מאוד גדולה בפוסטים העוסקים בדיכאון, חרדה ואפילו במחשבות אובדניות - מציאות שמצביעה על הלחץ הרב סביב תקופת הכליאה והיציאה ממנה.
הלחץ הנפשי ממשיך גם אחרי השחרור
עוד עלה במחקר, כי גם שלוש שנים מרגע כתיבת הפרסום הראשון על הכניסה לכלא, משתמשים עדיין מדווחים על עניין גבוה בפוסטים על מצוקות נפשיות. העיסוק באובדנות לא נגמר עם השחרור, כאשר אסירים העלו אפשרות זאת גם חודשים לא מעטים אחרי יציאתם לחופשי. עקב ממצא זה מעלים החוקרים שאלות לא פשוטות בכל הנוגע לטיפול ומעקב נפשי אחרי האסירים עוד לפני כליאתם וכן במהלך המאסר כשהם עוברים שיקום לקראת שחרורם.
תחום בעייתי נוסף שהאסירים מתעסקים בו רבות קשור לחיי המשפחה וזוגיות וכן גם להיותם הורים לילדים. כאן מצאו החוקרים כי העניין בפרסום פוסטים על הורות יורד סביב כל התקופה הזו, אולי עקב הקשיים שניכרים בשמירה על קשרים משפחתיים בזמן הכליאה. לעומת זאת, העניין בזוגיות דווקא עלה, אולי חלק מתהליך של חיפוש יציבות או תמיכה רגשית בסביבה שלא תמיד תומכת או כיוון שהזוגיות דורשת יותר תחזוקה בתנאי הכלא.
באופן טבעי חלק מהעיסוק של האסירים עוסק בשימוש בסמים. המחקר מצא כי לפני וגם אחרי הכלא, יש עלייה בפוסטים בנושאי קנאביס, קוקאין ו-benzodiazepines. אין זה אומר בהכרח שהאסירים משתמשים בסמים, אולם ברור שמדובר בתחום שיש סביבו עניין רב בקרב האסירים הן לפני הכלא והן לאחריו.
הקושי הרב במצבם מתבטא גם בשינויים בעיסוק ברוחניות במהלך תקופות אלו. החיפוש אחרי משמעות רוחנית זוכה להתעניינות סביב תאריכי המעבר החשובים: בערך חצי שנה לפני ואחרי כניסה לכלא. כאן משערים החוקרים כי אוכלוסיות אלו תרות אחר משענת רוחנית שתעזור להתמודד עם החרדה או עם תחושת אובדן הזהות סביב הכניסה למאסר.
מנגד, בתחום אחד נמצא שינוי חיובי גדול בעולם של האסירים: נמצאה עלייה בכתיבה על בריאות פיזית חיובית. כך למשל זוהתה ירידה בדיון סביב מחלות כרוניות כמו סוכרת. לשיטת החוקרים זה עשוי לשקף מצב שבו הכלא האמריקני הוא למעשה המקום היחיד שבו אנשים שאין להם ביטוח רפואי מספק מקבלים טיפול רפואי סדיר וטיפול תרופתי.
חשיבותו של המחקר החדשני נעוצה ביכולתה של בבינה במלאכותית לנתח טקסטים ברשתות חברתיות כדי להאיר זוויות חדשות על חוויות שמחוץ למוקד תשומת הלב הציבורית, במיוחד אצל אוכלוסיות שקשה להגיע אליהן במחקרים מסורתיים. פרופ' אלעד יום-טוב, מציין כי "המחקר מהווה דוגמא נפלאה לחיבור של טכנולוגיה וחברה למען האנושות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו