הרופאים לא נתנו סיכוי - אבל יששכר שרד וחיתן את הבן

יששכר כהן ממושב מעגלים שבשדות נגב, נפצע באורח אנוש מפגיעת רקטה בשעה שניסה להגיע לתפילה בבית הכנסת בנתיבות. עובר אורח הציל את חייו, אולם בשל מצבו האנוש הרפואים לא הצליחו להציל את רגלו שנקטעה.

אחרי חודשים של אשפוז ושיקום נחוש ומאתגר, כהן בן ה-61 חזר לעצמאות כמעט מלאה. כעת הוא חוגג את הולדת נכדתו החדשה שנולדה בדרך נס, ומספר על הדרך שעבר מהפציעה ועד עמידה גאה מתחת לחופה של בנו עם פרוטזה.

כאמור, שבועיים לאחר פרוץ המלחמה תפסה האזעקה את כהן, אב לחמישה וסב לשישה כשהוא נוסע ברכבו להתפלל בבית הכנסת בנתיבות. באותו הזמן בדיוק גם נוי, בתו, נסעה אחריו ברכב נפרד.

כשהופעלה האזעקה הוא יצא מהאוטו וניסה לתפוס מחסה בצד הכביש ובתו עצרה לצידו והוא ביקש ממנה לזוז ולתפוס מרחק.

"אני לא יודע להסביר למה אמרתי לה את זה - אולי זה האינסטינקט, אולי זו שמירה עליונה, אבל בדיעבד זה מה שהציל אותה כי הטיל נפל מספר שניות אחרי בדיוק במקום שבו שהיא עמדה".

הטיל התפוצץ סמוך למקום שבו תפס מחסה: "הרגל שלי התנתקה ועפה למרחק 5 מטר ממני", סיפר, "איבדתי כמויות דם גדולות מאוד עד שהתחלתי לשקוע בעצמי תוך כדי שאני כבר משלים עם זה שאני כבר לא אצא חי מהאירוע הזה".

עוברי אורח ניסו לעזור לו, אך לטענתו כל ניסיון לקיבוע חוסם עורקים נכשל עד שהופיע האיש שיציל את חייו: "החוסמים נקרעו אחד אחרי השני, אז לפתע מגיע אדם עם חזות חרדית ביחד עם חייל נוסף עם חוסם עורקים מוכן ביד. הם קיבעו לי את הרגל והצליחו לעצור את הדימום".

כהן פונה לבית החולים סורוקה כשהוא במצב אנוש ונכנס ישר לסדרת ניתוחים דחופים. לטענת הרופאים, אלמלא חוסם העורקים הזה, הוא לא היה שורד את האירוע.

כהן סיפר על סגירת המעגל: "מספר ימים לאחר מכן, האדם החרדי הצליח למצוא אותי בבית החולים. הוא נכנס אלי בדמעות ואמר לי שהוא התפלל עלי כל יום כי היה בטוח שאני לא אשרוד. בדיעבד הוא סיפר, שרק שבועיים לפני האירוע הוא עבר קורס עזרה ראשונה ולמד לקבע חוסם עורקים". 

באותו היום הבת נוי קרסה לאור הבשורה הקשה על פציעת אביה ופונתה גם היא לבית החולים. שם היא קיבלה בשורה מרגשת כשהרופאים גילו לה שהיא בהריון עם ילדה: "תשעה חודשים לאחר האירוע הקשה נולדה הנכדה השישית שלנו, קראו לה בשם אביב על שם ההתחדשות והפריחה המחודשת. זה ממש הנס הפרטי שלנו".

כהן, ששירת במשך 31 שנה בצבא קבע כמכונאי טנקים עד שפרש, הבין שהוא נדרש להסתגל למציאות חדשה ולהיכנס לתהליך שיקום ממושך ואינטנסיבי. לאחר אשפוז בסורוקה הוא הועבר להתחלת שיקום בבית החולים שיבא בתל השומר, שיקום שנמשך שמונה חודשים. 

בזכות אנשים טובים שסייעו לו, הוא החל בתהליך הנגשת ביתו ובהתאמות רפואיות שיאפשרו לו לחזור לחיי שגרה ועצמאות ככל שניתן: "אני אמרתי לעצמי שאני מסתכל רק קדימה. אני הולך להילחם על החיים שלי, אני לא רוצה להכביד על אף אחד ולא ולהיות תלוי באנשים. אני רוצה לחזור לעצמאות מלאה - קודם כל בשביל עצמי, ואחר כך בשביל המשפחה שלי".

לאחר תקופת שיקום ראשונית, החל יששכר את שלב ההתאמה לפרוטזה במכון "אשד אורטופדיה מתקדמת" מבית "ניאופרם". מדובר באחת החברות הוותיקות והמובילות בישראל בתחום האורטופדיה השיקומית ומתמחה בהתאמה, ייצור וליווי של פתרונות פרוטטיקה ואורתוטיקה מותאמים אישית.

ב"אשד" מטפלים בעשרות קטועי גפיים מאז ה-7 באוקטובר ולאורך השנתיים האחרונות. באותם ימים, המכון עוד היה ממוקם בתל השומר כאשר לאחרונה נחנך מתקן חדש ויוקרתי בפתח תקווה. 

במסגרת התהליך, כהן עבר התאמות ואימונים תפקודיים במהלכם למד מחדש ללכת, מעבר ממיטה לכיסא גלגלים, יציבות ותנועה בעזרת הפרוטזה.

"אחרי שלושה חודשים של טיפול והחלמה של הגדם התחלתי פיזיותרפיה, שבמהלכה התחלתי ללמוד להתנהל עם רגל אחת. הצוות במכון העניק לי טיפול חם ומסור - מהפקידה ועד מנהל המכון. הוא ליווה אותי ועדיין מלווה באופן מקצועי וצמוד במטרה לאפשר לי לחזור לעצמאות תפקודית מרבית, חרף המגבלות שנכפו עליי".

כיום, כהן אמנם עדיין מטופל בשיקום יום בבית החולים השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן", על מנת להמשיך בשיפור תמידי, אבל הוא כבר מתנהל בעצמאות כמעט מלאה: "אני כבר אלוף בהתניידות עם הפרוטזה. אני הולך לקניות לבד, עושה הליכות בערב, אני מתנייד בלי כיסא גלגלים מהבוקר עד הערב. לאחרונה גם חיתנתי את הבן שלי ועמדתי מתחת לחופה עם הפרוטזה בגאווה רבה".