בכיר בכבאות מזהיר: ההחלטה הזו תביא אותנו ל"אסון המוני"

בזמן שבכל העולם הוקשחו דרישות הבטיחות, לאחר אסונות שהובילו למותם של עשרות אנשים בשריפות בשוויץ, בהונג קונג ובאנגליה, מדינת ישראל מבקשת לקדם הקלות מרחיקות לכת, המנוגדות להחלטות הממשלה ולהוראות החוק המחייבות היצמדות לתקן האמריקני (NFPA) ועלולות לגרום למותם של עשרות בני אדם.

בדיון שהתקיים היום (ראשון) בוועדת המשנה לבניה ולתקנות של המועצה הארצית לתכנון ובניה, הציג הרב נתן אלנתן, יו"ר המועצה ומטה הדיור הממשלתי, את כוונתו לשנות את דרישות בטיחות האש של מבנים רבי קומות. בכך, יהיה בהם רק גרם מדרגות אחד, ועד לגובה של 42 מטר, במטרה להגדיל את נתח הרווחים של הקבלנים והיזמים.

רק לאחרונה בסוף שנת 2024 סיימה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון גרנפל בבריטניה את דיוניה והמליצה לממשלת בריטניה להחמיר את דרישות בטיחות האש כך שתחול חובה להקים שני גרמי מדרגות כבר מגובה של 18 מטרים. עוד לדוגמא, לפי התקן האמריקני נדרשים שני גרמי מדרגות החל מהקומה הרביעית (12 עד 13 מטרים), בספרד ופורטוגל נדרשים שני גרמי מדרגות מגובה של 28 מטרים, באוסטרליה פולין ובלגיה מגובה של 25 מטרים ובסקוטלנד מגובה של 18 מטרים.

כיום, בישראל נדרש להקים שני גרמי מדרגות בכל מבנה מגורים שגובהו מעל 29 מטר, וכאמור כעת מבוקש להעלות זאת לגובה של 42 מטרים. תכלית גרמי המדרגות היא לאפשר מחד מילוט בטוח לדיירים בעת שריפה, שכן פעמים רבות גרם המדרגות היחיד יחסם כתוצאה מחדירת אש ועשן, או קריסת אלמנטים, ומאידך, למנוע עיכובים והפרעות ללוחמי האש המטפסים בגרם המדרגות לחילוץ לכודים ולכיבוי השריפה. 

בישראל ישנן אלפי דליקות בשנה בבנייני מגורים. בממוצע בחודש מתרחשות בישראל כ-415 דליקות במבני מגורים, וכ-5,000 דליקות בשנה.

בזמן שריפה, הדייר בדירה שבה פורצת הדליקה נמלט מן הבניין לחדר המדרגות. במרבית הפעמים, הדייר אינו מודע לכך שנדרש לסגור אחריו את הדלת ולא ניתן לצפות ממנו לעשות זאת. כתוצאה מכך, מתפשטים האש, החום והעשן לגרם המדרגות היחיד והופכים למלכודת מוות עבור שאר הדיירים בבניין.

בעיה זו חמורה במיוחד, כיוון שבישראל לא מתחזקים את מערכות בטיחות האש בבנייני מגורים קיימים, ולא ניתן להסתמך על כניסתן לפעולה בעת דליקה. זאת בניגוד לגרם מדרגות שאינו נדרש כמעט לתחזוקה. 

לדברי גורם בכיר בכבאות, התיקון המבוקש יעלה בחיי אדם. זו לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי. באירוע שריפה בבניין רב קומות שבו גרם מדרגות אחד - יהיו עשרות הרוגים. כל זאת, בזמן שמדינת ישראל נתונה במצב ביטחוני מורכב ושונה משאר מדינות העולם כפי שלמדנו כולנו בשנים האחרונות.

במלחמת "עם כלביא" לדוגמא הובהרה חשיבותם הגבוהה של שני גרמי המדרגות גם עבור פינוי לכודים בעקבות נפילת טילים. לדבריו זו כבר הפעם השלישית שבה מבוקש לקדם שינוי כאמור. 

בשנת 1965 בעת שחוקק חוק התכנון והבניה נקבע כי גובהו של בניין רב קומות יהיה 25 מטרים. בשנת 1996 שונתה ההגדרה בפעם הראשונה וגובהו של בניין רב קומות הוגדר כמבנה שגובהו מעל 27 מטרים. בשנת 2006 שונתה שוב ההגדרה וגובהו של בניין רב קומות הוגדר כמבנה שגובהו מעל 29 מטרים. 

ולמי אין זכות הצבעה? לשירותי הכבאות

מרשות הכבאות נמסר כי היא מתנגדת בתוקף להצעה המבוקשת, מאחר שמדובר בתקנות התכנון והבניה המקודמות במועצה הארצית לתכנון ובניה בה היא אינה חברה, אין לה שום יכולת מעשית לפעול לעצירת ההצעה המבוקשת, אין לה זכות הצבעה בנושא, ואף מוציאים את גורמי הכבאות מן החדר בזמן שמצביעים על רגולציה תחום בטיחות האש. 

נושא זה, כך נמסר, הוא שערוריה בפני עצמה. רשות הכבאות האחראית לפי חוק לפעול למניעת דליקות ולכיבוי דליקות, אבל היא אינה חברה בגוף היחיד שאישורו נדרש לקידום תקנות התכנון והבניה - במועצה הארצית לתכנון ובניה. 

בדיון שהתקיים היום טען יו"ר מטה היו"ר כי ברשותו חוות דעת שנכתבה על ידי חברת יעוץ שנציב כבאות והצלה לשעבר דדי שמחי הוא היו"ר שלה. מרשות הכבאות נמסר מנגד כי בזמן שדדי שמחי היה נציב הוא לא היה מעלה על דעתו ליטול כזה סיכון. חוות הדעת לא הוצגה למשתתפי הדיון, הגם שכבר הוחלט כי הצבעה תתקיים בעוד שבוע. 

בדיון שהתקיים היום בועדת המשנה התייצבו שלושה מהנדסי בטיחות אש מהבכירים בארץ, לרבות נציגי איגוד המהנדסים ואף הם טענו כי מדובר בהצעה מסוכנת שאינה מתיישבת עם דרישות בטיחות האש המקובלת בעולם, וכי זה אינו המקום בו ראוי למצוא הקלות כלכליות על חשבון חיי אדם.