מיליון דולר לחודש - והממשלה מסרבת: נמל אילת נשאר שומם עקב תקיפת החות'ים

מיליון דולר לחודש - זו העלות הנדרשת להפעיל את נמל אילת ולהפוך את הנקודה האסטרטגית הדרומית ביותר במדינת ישראל לפעילה. אבל הממשלה מסרבת להעביר את הכסף, והנמל נשאר שומם. הספינות היחידות שעוגנות בנמל הן ספינות חיל הים שנמצאות במשימת ביטחון שוטף בהגנה על מפרץ אילת.

בהנהלת נמל אילת זועמים על ממשלת ישראל, על משרד האוצר ומשרד הכלכלה שמסרבים לסייע כספית לנמל שלא פועל למעלה משנתיים - מאז התקיפה של המורדים החות'ים על כלי שייט בים האדום.

תקיפת החות'ים: היום שבו הנמל נסגר

ב-19 בנובמבר 2023 פגעו המורדים החות'ים באוניית צי סוחר ששטה בים האדום. האוניה נחטפה, ובאותו יום הודיעו חברות הספנות העולמיות על הפסקת הפעילות באזור. מאז נמל אילת עומד שומם.

מתוך 200 עובדים, 130 בלבד נשארו - וגם הם רק בשל הצורך החיוני להשאיר את הנמל פעיל על פי החלטת ממשלה שקבעה שהמתקן האסטרטגי ישמש כמוצא אחרון לים האדום.

מימי השגשוג לשממה מוחלטת: אוחסנו בנמל אילת מעל 47,000 רכבים חדשים שהובאו מהמזרח הרחוק. מידי יום פקדו את כביש 90 כ-250 רכבי תובלה ומשאיות שהובילו אשלג ורכבים למרכז הארץ. כיום נשארו בנמל רק 13 רכבים שהיבואן טרם איסף. בשטחים אחרים שהנמל מתפעל מאוחסנים כ-2,000 רכבים חדשים שלא נמצא להם מקום אחסון במרכז הארץ.

"חייבים לפתוח את השער הדרומי"

"המחויבות של הממשלה היא לפתוח את השער הדרומי של מדינת ישראל. לא לשכוח, אנחנו בזמנו נכנסנו למלחמת ששת הימים בגלל המצור שהיה לנו. חייבים לפתוח את השער הדרומי של מדינת ישראל", אומר אבי חורמרו, יו"ר נמל אילת ומנכ"ל קבוצת נקש, מבעלי הנמל שהופרט לפני 13 שנים.

יותר משנתיים חלפו מאז נסגרה הפעילות בנמל אילת. שר האוצר ושר הכלכלה לא טרחו להגיע לבקר בנמל, ולאחר מאבק של ההנהלה, רק לפני מספר חודשים התקבל סכום של 15 מיליון שקלים - פיצוי חלקי על אי פיטורי עובדים והמשך התפעול של הנמל.

"היחידים שהיו פה הם אנשי משרד התחבורה ושרת התחבורה ומספר זעום של חברי כנסת", אומרים בהנהלת נמל אילת.

הממשלה מסרבת 

ההנהלה התבשרה כי המדינה החליטה שלא לחדש את הזיכיון של הנמל ולא לאשר סיוע כלכלי - לא באמצעות קידום צו יבוא לרכבים מהמזרח הרחוק ולא באמצעות סיוע כלכלי שנועד להביא אוניות לנמל אילת דרך תעלת סואץ.

מאז המלחמה משמשים רציפי הנמל לעגינה של ספינות חיל הים שאחראיות על ביטחון מפרץ אילת.

ועדת הכספים של הכנסת התכנסה השבוע לדיון מעקב בנושא "הצלת נמל אילת". למרות שחברי הוועדה תמימי דעים בנושא הצורך במתווה ממשלתי לסיבסוד אוניות רכב וקידום צו יבוא, התברר כי המתווה לא יצא בפועל - ואף אונייה לא פקדה את הנמל, מאחר ומשרד האוצר מתנגד למהלך ולהזרמת הכספים.

נציג משרד התחבורה ציין בוועדה כי הוחלט שלא לקדם את סיבסוד אוניות הרכב וקידום צו היבוא, נוכח ההחלטה שלא להאריך את זיכיון החברה המחזיקה את נמל אילת.

בתגובה אמר מנכ"ל הנמל גדעון גולבר כי לא התקיימו דיונים מקצועיים ליישום המתווה מאז חודש נובמבר, וכי הנמל קיבל מכתב ממשרד האוצר ומשרד התחבורה לפיו הוחלט שלא להאריך את זיכיון החברה המנהלת את נמל אילת ב-10 שנים נוספות - כפי שמאפשר החוזה הנוכחי.

המשמעות: נמל אילת, שהופרט לפני 13 שנים, יצא להליך הפרטה נוספת ב-2028. לא מן הנמנע שחברות זרות וגם ממשלות זרות יפעילו בעתיד את נמל אילת - המוצא הדרומי היחידי של מדינת ישראל לים.

נמל אילת נרכש על ידי קבוצת נקש ובעלים נוספים בשנת 2013 עם זיכיון ל-15 שנים ואפשרות הארכה ל-10 שנים נוספות. 17 קבוצות התמודדו אז במכרז, וחברת נקש זכתה כאשר המחיר המינימלי של הנמל מממשלת ישראל היה 105 מיליון שקלים.

במשך שנים פעל נמל אילת בהצלחה - עם צו יבוא מכוניות מהמזרח הרחוק, ולאחר מכן גם ללא צו היבוא. הנמל הצליח להביא מידי חודש בין 3-4 אוניות עם רכבים חדשים, והיה רווחי מאוד עם 7 עד 10 אוניות בחודש.

לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" המשיך הנמל לעבוד. לבקשת המדינה, הנהלת הנמל השקיעה כספים ומשאבים על מנת להכשיר שטחים לקלוט ציוד חירום שלא ניתן היה לאחסן בנמלי אשדוד וחיפה שהיו במוקד ירי הטילים.

אך ב-19 בנובמבר 2023, עם תקיפת החות'ים באוניית הצי הסוחר שנשאה דגל זר אך הייתה בבעלות חלקית של ישראלי, הנמל שותק לחלוטין.

העלות היום: כיום מועסקים בנמל אילת רק 130 עובדים, והעלות החודשית לתפעול מינימלי והכרחי - בהתאם לתנאי הזיכיון - מוערכת ב-4 מיליון שקלים (כמיליון דולר). רציפי הנמל שבעבר איכלסו אוניות, משמשות כיום רק לעגינה של ספינות חיל הים שנמצאות להגן על מפרץ אילת.