"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיפוץ דירות ומופעי ילדים: חגיגת הבזבוזים בבחירות המקומיות

על פי דוח המבקר, כמחצית מהסיעות ו-40% מהמועמדים בבחירות לרשויות עשו שימוש בעייתי בכספים: רכישת מחשבים אחרי הבחירות, תשלום על נסיעות לאלפי ק"מ ועוד • המבקר החליט לשלול 3.7 מיליון שקל מ-297 סיעות ו-13 מועמדים

,עודכן
0השמעה
הבחירות לרשויות המקומיות (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ'

מבקר המדינה מפרסם אחר הצהריים (שלישי) דוח קשה על ההתנהלות הכלכלית של סיעות ומועמדיםבבחירות המקומיותשהתקיימו בפברואר 2024. הביקורת, שבחנה 1,379 סיעות ו-102 מועמדים, חשפה תמונה מדאיגה של שימוש בעייתי בכספי ציבור.

עיקרי הדוח על מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות // מבקר המדינה

הממצא המרכזי: 646 סיעות ו-41 מועמדים - כמחצית מהסיעות וכ-40% מהמועמדים - עשו שימוש בעייתי בכספי מימון הבחירות שלהם. לגבי 297 סיעות ו-13 מועמדים נקבע שתישלל מהם יתרת המימון בסך כ-3.7 מיליון שקלים. 77 סיעות נוספות ומועמד אחד קיבלו אזהרה בלבד.

הדוח חושף שורה של הוצאות בעייתיות: שיפוץ דירות ששימשו למטה בחירות, רכישת מחשבים ומכשירים סלולריים קרוב ליום הבחירות או אחריו, תשלום על נסיעות למרחקים של אלפי קילומטרים באופן לא סביר. אצל חלק מהמועמדים, הוצאות בגין מזון וכיבוד היוו למעלה מ-50% מההוצאות. סיעה אחת אף כללה בהוצאותיה הוצאות על מתנות ומופעים לילדים.

המבקר גילה שחלק מהסיעות כללו בחשבונותיהן הוצאות שכר בגין העסקת מועמדים שהתמודדו בבחירות מטעמן. בנוגע לכך קבע המבקר שלהבא אסור להעסיק בשכר מועמדים. כן נמצאו מקרים בהם נכללו בחשבונות הוצאות עבור העסקת קרובי משפחה - גם כאן נקבע שלהבא אין להעסיק קרובי משפחה בבחירות. נמצאו גם ראשי עיריות מכהנים שעשו שימוש אסור בנכסי העיריות לצורך הבחירות.

הבחירות המקומיות בבית שמש. למצולמים ולמועמדים אין קשר לידיעה,צילום: נעמה שטרן

515 סיעות ו-30 מועמדים סיימו את תקופת הבחירות בגירעון בסכום כולל של כ-37.2 מיליון שקלים, כאשר 69 סיעות סיימו עם גירעון של יותר מ-100,000 שקלים. זאת למרות שביחס למערכת הבחירות הקודמת ב-2018, חל גידול של כ-125 מיליון שקלים (52%) בסכום המימון העומד לרשותן.

כדי להימנע מהשבת עודפי מימון למדינה, חלק מהסיעות ומהמועמדים כללו בחשבונותיהם הוצאות מנופחות, הוצאות בלתי סבירות והוצאות שאינן קשורות לבחירות.

בעיה נוספת עלתה ביחס לכספי תרומות פרטיות: כ-800,000 שקלים (כ-3% מכספי התרומות) התקבלו במזומן, מה שמקשה על זיהוי מקור התרומות.

הבחירות המקומיות בחיפה (ארכיון). למצולמים ולמועמדים אין קשר לידיעה,צילום: ללא

הדוח מציין כי במערכת הבחירות הוצאו כ-432.2 מיליון שקלים. 13 סיעות ו-2 מועמדים חרגו מתקרת ההוצאות המותרת בסך מצטבר של כ-4.1 מיליון שקלים. 78 סיעות ו-16 מועמדים מסרו כי בכוונתם לממן את הגירעון מהונם האישי בסכומים העולים על סכום התרומה המרבי המותר - המבקר אסר על כוונה זו וקבע שהיא לא חוקית.

עוד עלה כי 182 סיעות ו-17 מועמדים לא מסרו חשבונות ודוחות כספיים כלל, ו-303 סיעות ו-11 מועמדים ניהלו את חשבונותיהם שלא בהתאם להנחיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר