מצבה עתיקה שנמצאה לפני ימים בכביש עפר הסמוך לבית הקברות היהודי "סמבוסקי" בירושלים, אשר מתוארכת לתקופה של לפני כ-400 שנה, נותרת כשהיא חשופה למחצה בתוואי הכביש הפעיל עליו נוסעים המוני כלי רכב; למרות חילול כבוד המת, גופים הפועלים במקום כלל לא מתרגשים. "זו שערורייה", הם אומרים. "אנחנו מנסים לפתור את זה, אבל זה רק קצה הקרחון".
עימותים בין מתפללים לפלשתינים בקבר יוסף//השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
בסוף השבוע האחרון, מתנדבים מתיכון "רגבים" ומעמותת "עיר דוד" הגיעו לבית הקברות "סמבוסקי" בהר ציון בבירה, במסגרת פעילות שמטרתה שימור בית הקברות וטיפוחו. מדובר בבית קברות עתיק המשתרע על שטח של למעלה מ-15,000 מטרים מרובעים, שבמשך מאות שנים שימש לקבורת עניי ירושלים. אחרי מאות השנים הללו, בתקופת השלטון הירדני, החל הרס מאסיבי במרבית השטח. בין היתר, אלפי מצבות חוללו, שמותיהם של המוני נפטרים נמחו מעל האבנים שכיסו את הקברים ואף נחשפו עצמותיהם של חלק מהנפטרים.
"תוך כדי שהתלמידים עבדו הם פתאום קראו לי ואמרו 'בוא תראה מה מצאנו'", מספר חיים לוי, מרכז פרויקט שיקום בית הקברות מטעם עיר דוד שנדהם למראה הממצא. "על הרצפה, ממש באמצע הדרך שעליה נוסעים כל יום רכבים, הייתה מונחת מצבה עתיקה עם כיתוב בעברית. כשניקינו מעט את העפר ראינו שמופיע עליה שם פרטי שלא לגמרי הצלחנו לקרוא, ושם המשפחה 'אלנקווה'. על פי המתנדבים, נראה שהנסיעות התדירות של כלי הרכב במקום הן אלה שחשפו, בסופו של דבר, את האבן והותירו עליה שכבת עפר דקה. לדבריו של לוי, "התרגשנו מאוד. האירוע הזה סיפק לנו רוח – ביום-יום אנחנו עסוקים בשיקום בית העלמין, אבל לרוב מדובר בעבודה מפרכת של ניכוש עשבים וניקיון החלקה. הבוקר, כולנו הבנו שמדובר בהתעסקות בכבוד המת ובהיסטוריה שלנו".
אלא שפה, מתחת לפני השטח, נראה שמתקיימת תופעה רחבה בהרבה.על פי "חברה קדישא", ביזוי מצבתו וחילולו הפוטנציאלי של קברו של המנוח הנושא את שם המשפחה "אלנקווה" לא מהווים מקרה ראשון באתר ובבתי הקברות העתיקים בירושלים, אך בהחלט בולטים בחריגותם בשל העובדה שהמצבה נותרה שכובה, בתווך כביש פעיל. "כבר שנים שאנחנו מזדעזעים ממה שקורה בבתי הקברות העתיקים בירושלים", מציין יוסי גיל, מנכ"ל "חברה קדישא" אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים. "בית העלמין 'סמבוסקי' הוא הדוגמה הבולטת ביותר. לפני כמה שנים קיבלנו את האחריות על השטח והתחלנו לשמר אותו ולהתמודד עם בנייה לא חוקית של תושבי מזרח העיר, שזולגת לשטח המקום".
לטענתו של גיל, המצבה העלומה שהתגלתה בדרך העפר היא אחת מני מצבות רבות שמחוללות בדרך קבע. "שנים שבונים בשטח המקום חנויות, מוסכים, מקומות חניה לרכבים. זו שערורייה. אין שום בעיה שיהיו שכנים מסביב, אבל שימו לב איפה אתם בונים. סבא שלי, ז"ל, קבור בבית העלמין ואני אפילו לא מוצא את הדרך לקבר שלו. אין לכם חנייה אז אתם רוצים לחנות על סבא שלי? זה מקומם", הוא אומר. בהמשך, מוסיף ש"העובדה שבית הקברות שימש את עניי ירושלים ושהמצבות בו פשוטות יותר ממה שאנחנו רואים בבתי עלמין אחרים, לא אומרת שלא צריך להתייחס אליו ביראה כמו אל כל מקום קבורה אחר".
"אנחנו מנסים לפתור את זה, אבל זה קצה הקרחון", עוד אומר. "בכל השטח שם מפוזרות מצבות ותושבי המקום בונים על הקברים עצמם. ראיתי אנשים שבנו מזרקות וקירות באמצעות אבני המצבות שחוללו. אף אחד לא מטפל בזה למרות שכולם יודעים מה קורה שם ועל אף שהתחייבו לפעול. זו פשוט צמרמורת לחשוב שאנשים נוסעים עם רכבים על המצבה, אולי על הקבר עצמו. אם זה היה קורה בבית קברות יהודי בפולין כולם היו זועקים, שואלים 'איך מחללים בית כנסת יהודי באירופה?', ופה? דממה. זה בסדר".
ואכן, רק בשנת 2023, בטקס אזכרה ממלכתי לזכרם של עניי ירושלים שנטמנו בבית הקברות העתיק, התגאו השר לירושלים ולמסורת ישראל דאז מאיר פרוש וראש עיריית ירושלים, משה ליאון כי הנה – סוף סוף ביזוי הנפטרים בבית הקברות העתיק נפסק, אחרי עבודות ניקיון ופינוי פסולת שבוצעו במקום והביאו גם הן לביקורת מצד תושבי סילוואן, שהלינו על חסימה של דרכי הגישה לבתיהם.
"זוהי חובתה המוסרית של מדינת ישראל לשמור על כבודם של המתים שקבריהם הושחתו במשך עשרות שנים", הצהיר פרוש, גאה לנכוח באירוע בו "החזרנו את כבודם המחולל של הנפטרים". ליאון, מצדו, המשיך באותו הקו: "לאורך מאות שנים נקברו בבית הקברותעניי ירושלים שידם לא הייתה משגת כדי לרכוש חלקת קבר בהר הזיתים. אנשים אלה, שחיו בירושלים ונקברו באופן צנוע, לעיתים אפילו ללא מצבה על קברם בשל דלותם, כבודם חולל ונרמס. היום, זכינו לראשונה לקיים טקס ממלכתי של מדינת ישראל, ולהקים מחדש את זכרם של הקבורים פה".
כשנתיים לאחר אותן אמירות, ונראה שזכר הקבורים הספיק להישכח, גם חרף סעיף 172 לחוק העונשין. לפיו, "הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו מאסר שלוש שנים".
קרב אבוד מראש
את הסעיף שבחוק אחראית לאכוף משטרת ישראל. אלא, שלטענת גורמים המעורים בפרטי המקרה ובמקרי עבר, הקרב אבוד מראש. "דיברנו עם המשטרה ועם עיריית ירושלים לפני שנים", הם מציינים, ומודים כי הפעם כלל לא חייגו למוקד 100. "ערביי מזרח העיר נוהגים להחנות את הרכבים שלהם במקום, המשטרה והעירייה פחדו להתעסק בזה והעירייה ביקשה מאיתנו למצוא חניה חלופית כדי לדאוג לרווחת התושבים הערבים. ניסינו, למרות שאין זה תפקידנו, ואחרי שלא אותה חניה כזו המצב נותר ללא פתרון".
ומה לגבי הסטת תוואי הכביש? על פי אותם הגורמים, הדבר כלל לא מתאפשר, ועל כן יש צורך בפתרון רחב יותר. "כל השטח מלא קברים, ולכל מקום שיזיזו את הכביש הוא יהיה בעצם על מצבות. לכן, הפתרון ההגיוני היחיד הוא לסגור את הכניסה ולייצר סדר במקום הזה, שממשיך להישכח ביודעין". גיל, מצדו, מפציר בגורמים האמונים על השמירה על המקום להתאחד על מנת להשלים את העבודות במקום: "כלל הגופים צריכים לעבוד יחד כדי להשלים את המשימה הזו. חובתנו להגן על כבוד הנפטרים, אנחנו הפה שלהם".
מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים אינה קשורה לביצוע העבודות במקום והנושא העולה בפנייה אינו בתחום סמכויות האכיפה של העירייה. בית הקברות סמבוסקי הינו בית קברות עתיק במורדות הדרומיים והמזרחיים של הר ציון, בו נקברו אנשי ירושלים. עיריית ירושלים ביצעה במקום מבצע ניקיון יסודי בשנת 2019, במסגרתו נאספו 20 טון אשפה".
במשטרת ישראל בחרו שלא להגיב.
את תגובת משרד הדתות לא ניתן היה להשיג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו