המדינה קראה לתושבים לשוב הביתה - אך בכפר עזה נאלצים לגייס תרומות

כמעט שנתיים וחצי אחרי מתקפת 7 באוקטובר בכפר עזה ובעוטף עזה, מתברר כי השיקום אינו מתמצה בבנייה מחדש של בתים שנפגעו, אלא בהתמודדות יומיומית עם מעברים כפויים של קהילה שלמה - מעברים שהמדינה אינה מתקצבת. בעוד הממשלה קוראת לתושבים לשוב לבתיהם, בכפר עזה מדגישים כי איש אינו משקלל את המחיר הכלכלי, החברתי והקהילתי של שינוע הקהילה ממקום למקום.

אלון פוטרמן, מנכ"ל הקרן לשיקום כפר עזה, נכנס לתפקידו ימים סופרים לאחר הטבח, אף שאין לו קשר מוקדם לקיבוץ. "הזמינו אותי לשפיים ושאלו אם אפשר לעזור", הוא מספר. מאז הוא מלווה את הקהילה בין נקודות הפינוי השונות, מתגורר בכפר הנוער בן שמן, ומגדיר את עצמו כמי שחי "מהכפר לכפר".

הקרן פועלת בארבעה צירים מרכזיים: בריאות - בדגש על בריאות הנפש, חינוך, בנייה והנצחה. לדברי פוטרמן, המטרה המרכזית הייתה לייצר עוגנים והזדמנויות לקהילה שנעקרה מביתה ואיבדה ודאות. "אנחנו לא יודעים איך זה ייראה בסוף, אבל חייבים לאפשר לאנשים עתיד - ולא רק חזרה פיזית", הוא אומר.

מעברים חוזרים והוצאות שזוכות להתעלמות

מאז טבח 7 באוקטובר עברה קהילת כפר עזה פינוי תחת אש לקיבוץ שפיים, לאחר מכן לרוחמה, וכעת היא נערכת לחזרה מדורגת לקיבוץ עצמו במהלך קיץ 2026. אלא שהמעברים הללו יצרו שורת הוצאות שהמדינה כלל אינה מכירה בהן: הקמה זמנית של מבני ציבור, הצבת קראוונים לבתי ספר וגני ילדים, התאמת מרפאות, הקמת תשתיות חינוך ותרבות, וכן עלויות הובלה ולוגיסטיקה בסיסיות - כולן הוצאות שנפלו על הקהילה ועל גורמים אזרחיים בלבד.

"המדינה אומרת תחזרו, אבל לא שואלת מה קורה בדרך ולא ביום שאחרי", אומר פוטרמן. לדבריו, מתווה הפיצויים הממשלתי מתמקד כמעט אך ורק בשיקום בתים פרטיים, ואינו נותן מענה לצרכים קהילתיים מתמשכים. מתוך 362 בתים בקיבוץ, רק שישה לא נזקקו לשיקום כלל, וכל היתר סווגו עם נזק קל עד בינוני. הכסף שהוקצה הספיק בקושי לבתים הפרטיים, והותיר פערים עמוקים בשיקום מבני הציבור והתשתיות.

מעון היום, המרפאה, המרכזים החינוכיים ושכונת הצעירים נותרו, לדבריו, ללא מענה תקציבי מספק. שכונת הצעירים נחשבת לליבה החיוני של כפר עזה, וכוללת כ-180 צעירים בני 18 עד 35 שבוחרים לחיות בפריפריה מתוך רצון להיות חלק מהקהילה. "בלי שכונת צעירים אין קיבוץ", מדגיש פוטרמן. "זה לא מותרות אלא תנאי לקיום".

המספרים ממחישים את עומק הבעיה: לשכונת הצעירים החדשה קיימים כיום כ-10 מיליון שקלים בלבד, בעוד שחסרים עוד כ-50 מיליון שקלים להשלמת הפרויקט. בנוסף לכך חסרים כ-5 מיליון שקלים לשיקום מבני הציבור בקיבוץ - וכל זאת עוד לפני עלויות ההנצחה שטרם הוכרעו.

פערים דומים קיימים גם בתחום בריאות הנפש. ילדים שחוו שבי, אובדן או טראומה מורכבת זקוקים לליווי אינטנסיבי, אך המדינה מממנת זאת באופן חלקי בלבד. "ילד כזה צריך שמונה שעות טיפול בשבוע, והמדינה נותנת ארבע", אומר פוטרמן. "את הפער אנחנו נאלצים להשלים מגיוסי תרומות".

הקרן לשיקום כפר עזה פועלת לגיוס משאבים לא ממשלתיים מגורמים בישראל ובעולם, ובהם בנק מזרחי טפחות, חברת הראל, קרן נוקד קפיטל ופדרציות יהודיות ברחבי העולם. לדבריו, מדובר בשיקום בסיסי בלבד. "לא ברזים מזהב ולא עיר חכמה. רק לחזור למה שהיה - וחבל שגם זה לא מובן מאליו", הוא אומר.

הנצחה, לכידות ואי ודאות

סוגיית ההנצחה נותרת פתוחה וכואבת. טרם הוכרע אם המבנים שנהרסו ב-7 באוקטובר ייהרסו, ישומרו או יהפכו לאתרי הנצחה. ועדת הנצחה פועלת עם ייצוג למשפחות שכולות ולמשפחות חטופים, בליווי דב אלבוים, וההכרעה צפויה להתקבל בהצבעה קהילתית.

לצד זאת, הקהילה שומרת על לכידות גבוהה: כ-70 אחוז מחברי הקיבוץ גרים יחד, כ-20 אחוז חיים יחד בשפיים, ורק מיעוט בחר להתנתק ולחיות במסלול עצמאי. חברי כפר עזה מוגדרים כמי שהיו בקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר, ללא קשר למקום מגוריהם כיום.

ככל שמתקרבים לקיץ 2026, מתבהרת גם אי הוודאות. לא הכול יהיה מוכן בזמן, וחלק מהתושבים יחזרו לקיבוץ בעוד אחרים יידרשו להישאר במוקדי ביניים. המשמעות היא מתן מענים במקביל בשני מוקדים גאוגרפיים - עלות נוספת שאינה מכוסה.

"ה-7 באוקטובר לא נגמר עבור מי שלא חזר הביתה", מסכם פוטרמן. "שיקום הוא לא רק בנייה אלא חיים. וכל מי ששואל מה אפשר לעשות, או פועל ותורם - באמת עוזר לנו להחזיק את הדרך חזרה".

תגובת מנהלת תקומה: "מתווה השיקום של המנהלת מיועד ל־47 היישובים בחבל, וביניהם עשרה יישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר באירועי 7 באוקטובר. במסגרת הסדר ייחודי בין מנהלת תקומה לקרן הפיצויים של מס רכוש, ניתן ליישובים מענה הוליסטי ונרחב, ללא חובה לפנות למס רכוש. התקציב במסגרת מתווה השיקום המורחב גדול פי ארבעה מהפיצוי הניתן על ידי מס רכוש, והוא מיועד לשיקום ושדרוג תשתיות ומבני ציבור לפי הצרכים של כל יישוב".

עוד נמסר ממנהלת תקומה כי לצד מתווה השיקום המורחב, מתקצבת המנהלת גם מענים משלימים בתחומי קהילה, דור צעיר ובריאות הנפש. לדבריה, מדובר בהשקעה רחבה ובהיקפים של מיליארדי שקלים, הניתנת במסגרת תוכניות ייעודיות נפרדות, שמטרתן לחזק את החוסן הקהילתי של היישובים.