מבוכה למשטרה: המפגינים ליד בית השר שוחררו ממעצר

שבעה מפגינים שהשתתפו במחאה סמוך לביתו של שר החינוך יואב קיש, הובאו אמש (שבת) לבית משפט השלום בראשון לציון, לאחר שסירבו לחתום על תנאי שחרור שהציבה המשטרה. הדיון הפך במהרה לעימות חריף בין המשטרה לסנגור, שבסיומו קבעה השופטת: אין עילת מעצר – והחשודים ישוחררו ללא תנאים ואף סירבה לבקשת המשטרה לעכב את החלטתה.

מפגינים נגד הממשלה קיימו אתמול (שבת) מחאה מול ביתו של יואב קיש בהוד השרון. חלק מהמשתתפים הגיעו כשהם לבושים בתלבושות המזוהות עם שייחים קטאריים, ונשאו שלטים בהם נכתב בין היתר: "ועדת חקירה ממלכתית עכשיו" ו"הופקרנו". במהלך ההפגנה הושמעה מוזיקה, והמפגינים מסרו כי הגיעו למקום כדי "להזכיר שלא שוכחים את פרשת קטאר-גייט".

לאחר המחאה שהתקיימה בסמוך לביתו של קיש נעצרו שבעה מפגינים, אשר הובאו במוצאי שבת לבית משפט השלום בראשון לציון לאחר שסירבו לחתום על תנאי שחרור שנקבעו להם בתחנת המשטרה. במהלך הדיון תיארה המשטרה אירועים חוזרים של הפרת תנאים, פגיעה בפרטיות והטרדת שכנים, וטענה למסוכנות הנובעת מהתנהלותם של החשודים, אשר לטענתה מפרים פעם אחר פעם את ההנחיות שנקבעו למחאה סמוך לבית השר. נציגת המשטרה הציגה סרטון תיעוד וטענה לקרבה של המוחים לבית השר, להפרעה לשוטרים, לרעש מוזיקה ולפגיעה בשלוות חייהם של השכנים, ואף הדגישה כי חלק מהמעורבים מוכרים למשטרה מאירועים קודמים. עוד נטען כי מדובר במרחב פרטי אזרחי רגיש, וכי הזכות למחאה אינה גוברת על הזכות לפרטיות, במיוחד כאשר מתקבלות תלונות מתושבי השכונה.

מן העבר השני הציג הסנגור עו"ד נעם משי, קו הגנה, שלפיו אין למשטרה כל סמכות להטיל תנאים מגבילים כאשר לא מתקיימת עילת מעצר. הוא טען כי מדובר בהתכנסות שגרתית במרחב ציבורי, ללא עבירה פלילית, וכי לאורך שורה של הליכים קודמים בעניינם של אותם חשודים, קבעו בתי המשפט פעם אחר פעם כי אין עילת מעצר ואין הצדקה לתנאים מגבילים. הסנגור האשים את המשטרה בהתנהלות כוחנית ובלתי חוקית, בתפיסת טלפונים ניידים ובציוד, באיומים על שיבוש חקירה, ובפגיעה בזכויות החשודים במהלך העיכוב. לדבריו, מדובר בניסיון שיטתי לדכא חופש ביטוי וחופש מחאה באמצעות מעצרים חוזרים, חרף העובדה שכתבי אישום אינם מוגשים. עוד נטען לאכיפה בררנית, כאשר רעש שמקורו בסביבת בית השר או משכנים אחרים אינו מטופל באותו אופן.

בהחלטתה קיבלה אדנקו סבחת- חיימוביץ את עמדת החשודים והורתה על שחרורם ללא תנאים. השופטת קבעה כי לא שוכנעה שקיימת עילת מעצר, מסוכנות, חשש לשיבוש חקירה או חשש להימלטות מן הדין, וציינה כי גם אם יש בהתנהלות משום מטרד רעש או הפרת תנאים מנהליים אין בכך להצדיק מעצר או שחרור בתנאים. בהחלטתה נכתב: “לא שוכנעתי כי בענייננו מעשיהם של החשודים שלפני מקים עילת מעצר”, וכי “שחרור בתנאים יעשה מקום בו קיימת עילת מעצר, אך זו אינה מתקיימת בעניינם”. השופטת הוסיפה כי ככל שהמשטרה סבורה שנעברה עבירה, פתוחה בפניה הדרך להגיש כתב אישום, אך לא לעשות שימוש בכלי המעצר לצורך אכיפת תנאים מנהליים.

לאחר מתן ההחלטה ביקשה המשטרה לעכב את ביצועה לצורך הגשת ערר, אולם השופטת דחתה את הבקשה וקבעה כי אין מקום להותיר את החשודים במעצר. בהחלטה נכתב כי “בשים לב לטיבה של ההחלטה… לא מצאתי כי יש לקבל את בקשת המבקשת”, והבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. בכך הורתה השופטת על שחרורם המיידי של כלל החשודים, ללא תנאים מגבילים, והבהירה כי ההליך הפלילי, אם יימצא לו מקום, יתברר במסלולו הראוי, של הגשת כתב אישום ולא באמצעות מעצר.