משבר אמון: הרשויות מקומיות, הבעיות - ארציות

העיר שלכם אמידה ומרכזית? לא בטוח שאתם מרוצים ממנה. חוסר שקיפות בניהול, חוסר אמון כלפי הרשות, ותחושה של תפירת ג'ובים וחוסר יכולת להשפיע על קבלת ההחלטות בעיר - זה מה שתושבים רבים ברשויות המקומיות מרגישים לגבי עירם והעומד בראשה. כך עולה ממדד הדמוקרטיה המקומית של תנועת "פנימה", שמטרתו לחזק את השלטון המקומי ולהגדיל את סמכויותיו ואת עצמאותו.

הנתונים מצביעים על משבר אמון ברמה הארצית. 72% מהמשיבים בכל הארץ מאמינים שעירייתם לא פועלת ביושרה. בתחתית נמצאות טייבה, בני ברק ורמלה, שבהן רק 8%, 11.3% ו־16.4% בהתאמה סבורים שהעירייה פועלת ביושרה. מודיעין (55.6%), פתח תקווה (46.6%) וראשון לציון (45.3%) מובילות ברמת האמון של התושבים ביושרת העירייה.

71% סבורים שהעירייה שלהם מתנהלת בצורה לא מקצועית, וכ־30.4% סבורים שעובדים מקודמים על בסיס קשרים ולחצים פוליטיים.

תזכורת: תנועת "פנימה" השיקה את המדד בנובמבר האחרון. הציון הממוצע של 52 הרשויות שנמדדו, שבהן גרים יותר מ־6.5 מיליון תושבים, עמד על 51 נקודות בלבד מתוך 100. המדד כולל שישה פרמטרים: אמון (איך הרשויות נתפסת), איזונים ובלמים (תפקוד מנגנוני בקרת פנים), ייצוגיות (ייצוג מיעוטים במועצה), שיתופיות (יכולת תושבים להשפיע על החלטות), שקיפות (אתר האינטרנט) ומעורבות ציבורית (התעדכנות תושבים בפעילות).

הנתונים בכל אחד מהפרמטרים הגיעו ממגוון מקורות - מידע שסיפקו הרשויות, בקשות חופש מידע וסקרי שביעות רצון של תושבי העיר. במסגרת המדד נערכו סקרי תושבים בקרב מדגם מייצג, הכולל 400 משיבים ומשיבות בכל אחת מ־52 הערים. בסך הכל השתתפו במדד 20,800 תושבים ותושבות.

הנתונים מגלים עוד כי יש תחושה של חוסר אונים פוליטי־מקומי. 72.4% מהמשיבים בסקרים מרגישים שאין להם יכולת השפעה על קבלת ההחלטות של העירייה בנושאים החשובים להם. במודיעין עילית (89.6%), בבני ברק (89.5%) ובחולון (89.4%) תחושת חוסר האונים גבוהה מהממוצע הארצי, ואילו באום אל־פחם (37.6%), ברמת השרון (60.1%) ובקריית מוצקין (62.1%) הנתון נמוך מהממוצע.

הרשויות בחזית

בהינתן השיח על סבב נוסף מול איראן, לכולם ברור שגם הפעם הרשויות המקומיות יצטרכו לדאוג לתושביהן למיגון, לשירותים תחת אש ובמקרים מסוימים גם לפינוי, לקורת גג ולציוד בסיסי לאחר שביתם נפגע. האבסורד הוא שבישראל יש פערים גדולים בשירותים שמעניקות הרשויות לתושבים. הפערים אינם רק בשירותים, אלא גם בהתנהלות של הרשויות, באופן שבו הן משתפות את התושבים בהחלטות שהן מקבלות על חייהם, במידת האמון שהן מקבלות ובשביעות הרצון מהן.

"השלטון המקומי הוא המניה השלטונית היחידה הנמצאת בעלייה", אומר מנכ"ל תנועת "פנימה", אורי עפרוני.

"מדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם האתגרים העומדים לפניה בלי שלטון מקומי חזק, עצמאי ודמוקרטי. זה המפתח לבנייה מחדש של האמון, לצמצום הקיטוב ולחיזוק החוסן הלאומי שלנו. תוצאות המדד מראות כי יש ערים רבות שכבר ערוכות להרחבת עצמאות וקבלה של סמכויות החלטה ותקציבים, לצד ערים שבהן נדרשת קפיצת מדרגה משמעותית.

"הנתון המעודד הוא שיש ערים קטנות ומרוחקות מהפריפריה ש'עקפו בסיבוב' ערים גדולות מהמרכז. זה מוכיח לנו ש'הרשות נתונה', ושבידיהם של ראשי הערים יכולת משמעותית להובלת השינוי. למול הפערים הגדולים בין הערים, נדרשת תוכנית לאומית לבניית יכולות שתאפשר ביזור אחראי ומקיף. על מקבלי ההחלטות להציב את הנושא על סדר היום, ולהכיר בשלטון המקומי כמפתח לבניית החוסן הלאומי".

כמו כן, מתברר שהמיקום והמעמד הסוציו־אקונומי לא משפיעים על מידת שביעות הרצון מהעירייה. למשל, קריית ביאליק דורגה במקום הראשון במדד, עם הציון 68, ואילו אשדוד ונתיבות, עם 56 נקודות, חלקו את המקום התשיעי. לעומתן, נתניה הגיעה למקום ה־26 (52 נקודות), רמת השרון האמידה התייצבה במקום ה־35 (49), ו־48 הנקודות של פרדס חנה הציבו אותה במקום ה־39.

הרשות נתונה

בנתניה, בפרדס חנה־כרכור וברמת השרון נמצא שלא התקיימו כנדרש בחוק פעולות בסיסיות הנוגעות להתנהלות תקינה ודמוקרטית בשנת 2024, כמו למשל דיון של מליאת המועצה בדוח מבקר הפנים ובדוח הממונה על תלונות הציבור, והתכנסות של הוועדה לענייני ביקורת. לעומת זאת, בקריית ביאליק, באשדוד ובנתיבות רוב הפעולות התבצעו כנדרש בחוק.

גם בשקיפות אתרי העירייה, מדד שנערך בשיתוף עם עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, הפריפריה מפתיעה: אשדוד קיבלה 100 עגול, וקריית ביאליק ונתיבות עקפו את רמת השרון ואת פרדס חנה־כרכור.

"אף שבאופן עקבי השלטון המקומי זוכה לאמון גבוה יותר מאזרחי ישראל ביחס למוסדות השלטון המרכזי, מבט מעמיק על הרשויות המקומיות חושף שגם בזירה זו יש צורך בפעולה מעמיקה לשיפור הממשל הדמוקרטי ואמון הציבור", אומר עדן מלכיאל, מנהל תחום דמוקרטיה מקומית ב"פנימה".

"כפי שמראים הנתונים, יש הרבה מה לשפר בתחומי המינהל התקין, הייצוגיות, השקיפות ושיתוף הציבור ברשויות המקומיות. לצד פרסום המדד, הנחנו על שולחנם של ראשי הערים 52 דוחות מפורטים הכוללים המלצות מעשיות לחיזוק הדמוקרטיה המקומית".

בתנועת "פנימה" מקווים שהמדד יהיה הכלי שיוכל לוודא שהשימוש בתקציבים ובסמכות הנוספים שניתנים לשלטון המקומי נעשה על פי חוק ובשקיפות. המדד פותח על ידי פרופ' איתי בארי, ד"ר ליבי ממן ועדן מלכיאל, בשיתוף משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מומחים, ארגוני חברה אזרחית ואקדמיה. כל הנתונים המלאים נמצאים באתר מדד הדמוקרטיה המקומית.