שני אירועים דרמטיים טלטלו השבוע את המדינה. על פניו, אין קשר בין נער בן 14 שקיפח את חייו תחת גלגלי אוטובוס בהפגנת גיוס אלימה, לבין מיליארד שקלים שהועברו "מתחת לשולחן" ובניגוד לחוק למערכת החינוך החרדית. אבל כשמקלפים את שכבות הצביעות, מתגלה סיפור אחד עצוב ומקומם.
הקריאה הראשונה למד"א באירוע הדריסה בהפגנה בירושלים
בזמן שבבג"ץ השופטת יעל וילנר נדהמת מה"עבודה בעיניים" של משרד החינוך – שחשף כי הדיונים בכנסת היו רק הצגת תיאטרון בובות לכספים שכבר הועברו ברחובות ירושלים נחשף המחיר האנושי של ההונאה הזו.
במשך עשורים מדינת ישראל מטפחת חצר אחורית פראית. אליה מוזרמים מיליארדים ללא פיקוח, ללא לימודי ליבה, וללא טיפה של אחריות אזרחית. בחסות הכסף של כולנו, גדלים עשרות אלפי נערים בתוך חממה של שנאה למוסדות המדינה. מלמדים אותם שחוקי המדינה הם המלצה, ששוטרים הם אויבים, ושמוסדות השלטון גרועים מהנאצים.
בחסות המיליארדים הללו, גדלים עשרות אלפי נערים בתוך בועה של הסתה ושנאה. כשהם יוצאים לרחוב להתפרע בברוטליות, לאיים על נהגי אוטובוס ולסכן את חייהם, הם עושים בדיוק את מה שמימנו עבורם. הם הפכו לנטל כלכלי, לחומר נפץ חברתי, ועכשיו גם לקורבנות בנפש.
התוצאה? פס ייצור של נערים חסרי אופק כלכלי, שהופכים לנטל על הכלכלה ולקורבנות של מערכת שמעדיפה אותם בורים, תלותיים וצייתנים.
יוסף אייזנטל בן ה-14 הוא לא "קרבן ציבור" כפי שספדו לו בציניות מעוררת חלחלה. הוא קורבן של מערכת דורסנית וחולת שליטה. הוא קורבן בדיוק כמו הרוגי אסון מירון וכמו הרוגי קריסת הטריבונה בקרלין. הוא "שבב" נוסף שנשרף במנוע השמנוני של העסקנות החרדית, זו שמתעלמת מטובת הפרט כדי לשמר כוח פוליטי.
האם מישהו ממחנכיו יכה על חטא? האם הפוליטיקאים ששלחו אותו לחסום בגופו אוטובוסים יעשו חשבון נפש? אל תחכו לזה. מבחינתם, המוות המיותר שלו הוא רק עוד כלי ניגוח אידיאולוגי.
הם צועקים "נאצים" למי שמנסה לאכוף פה סדר, אבל לוקחים מה"נאצים" הללו מיליארדים בכל חודש.
הטרגדיה האמיתית היא שיש עוד אלפי "יוספים" ו"יענקים" שנדרסים מדי יום לא תחת גלגלי אוטובוס, אלא תחת גלגלי המערכת. מערכת שגונבת מהם את הסיכוי לעתיד מכובד, למקצוע, לפרנסה ולשפיות.
הגיע הזמן לסגור את הברז
מה שהכי מקומם זה שהכל נעשה בברכת המדינה. אנחנו חותמים על הצ'קים שמחנכים להתפרעות הזו ולתוצאות הטרגיות שלה. אנחנו מממנים את המערכת שמוודאת שליוספים, ליענקים ולשרות הבאות לא יהיה סיכוי לחיים שפויים, למקצוע או לעתיד.המערכת הזו דורסת את הילדים שלה, והיא עושה את זה עם דלק שאנחנו ממלאים לה במיכל. הגיע הזמן לסגור את הברז.
השיטה ברורה: המדינה מעבירה את הכסף, העסקנים גוזרים את הקופון, והילדים משלמים את המחיר. פעם בבורות, פעם בעוני, והשבוע גם בחיים עצמם. הגיע הזמן להפסיק לממן את המערכת ששורפת את הילדים של עצמה. הגיע הזמן להפסיק להיות ה"פראיירים" שמממנים את המרד נגדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו