"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך השתלטו על מועצת גדולי התורה - ומנעו את הפלת חוק הפטור מגיוס

מי שחיפש את הדרמה האמיתית בישיבת המועצת אמש, לא מצא אותה בהודעה היבשה שיצאה בסיום, אלא במה שהתרחש שעות ספורות לפני כן • מה שהחל כערב שתוכנן להיות בשליטת גור וויז'ניץ, הפך ברגע האחרון למהלך דרמטי בניצוחה של חסידות בעלז

,עודכן
0השמעה
גולדקנוף, זייברט מחוץ לחדר המועצת גדולי התורה. צילום: שוקי לרר

מי שחיפש את הדרמה האמיתית בישיבת מועצת גדולי התורה אמש, לא מצא אותה בהודעה היבשה שיצאה בסיום, אלא במה שהתרחש שעות ספורות לפני כן. מה שהחל כערב שתוכנן להיות בשליטת גור וויז'ניץ, הפך ברגע האחרון למהלך דרמטי בניצוחה של חסידות בעלז.

הדרמה החלה עוד לפני שהרבנים יצאו מבתיהם. התכנון המקורי היה לקיים את הכינוס במושב אורה, מגרש הבית של גור וויז׳ניץ, אלא שאז הגיעה דרישה מכיוון בעלז: האדמו"ר מעוניין להשתתף, אך מפאת בריאותו הכינוס חייב לעבור לביתו.

בחסידויות גור וויז'ניץ התנגדו תחילה, ולבסוף נמצאה הפשרה - סמינר 'בית מלכה', שקרוב לבית הרבי מבעלז זה היה נראה כשינוי טכני, אבל בדיעבד זה היה הרגע שבו בעלז "לקחה את המושכות" ושינתה את יחסי הכוחות בחדר.

במקביל לקרב על המיקום, התנהלה דרמה פוליטית נוספת. בדגל התורה הבינו שהחלטה נחרצת של ה"מועצת" החסידית נגד החוק בשלב זה תסגור את הגולל על הקואליציה. ר' טוביה לנדו, נכדו ונאמן ביתו של מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו, שוגר בדחיפות לאדמו"ר מבעלז.

המסר היה חד וברור: אנחנו רצים כמפלגה משותפת, אנחנו שותפים גורליים, לא ייתכן שתתקבל החלטה הרת גורל על הראש שלנו לפני שישנו נוסח סופי לחוק. דגל התורה ביקשה זמן, ובעלז החליטה להעניק אותו.

הרב לנדו,צילום: ללא

לאירוע עצמו הגיע האדמו"ר מגור עם כוונה ברורה: להוביל להחלטה גורפת נגד החוק. למזכיר המועצת כבר היה מוכן ניסוח החלטה חריף, הקובע כי המפלגה תצביע נגד. בגור היו בטוחים שהערב יסתיים החלטת פיצוץ מול הממשלה.

אלא שבתוך החדר, התרחיש השתנה. האדמו"ר מבעלז, שהתקשה לדבר, הביא עמו את אחד מרבני החסידות שהציג את עמדתו בשמו: לא שוברים את הכלים מול הליטאים ולא מקבלים החלטות לפני שרואים את הנוסח הסופי של החוק. הדיון היה ער, כל צד הציג את עמדתו (גור וויז'ניץ בעד החלטה מיידית, בעלז בעד המתנה), אך בסופו של דבר עמדת בעלז הכריעה.

פרט שאי אפשר להתעלם ממנו הוא היעדרם של חברי הכנסת מהחדר. בניגוד למקובל, הנציגים הפוליטיים לא הוזמנו לקחת חלק בדיון עצמו ונותרו מחוץ לדלתות הסגורות. באגודת ישראל יש מי שמפרש את הצעד החריג הזה כעדות למה שהתחולל בפנים.

ישיבת מועצת גדולי התורה,צילום: שוקי לרר

גורמים במפלגה מגדירים את הדינמיקה שנוצרה כ"פיצוץ" של ממש בין האדמו"רים, שהוביל לכך שהאדמורים פשוט יצאו מהחדר ולא העבירו לחברי הכנסת את ההחלטות.

ההחלטה שהתקבלה לבסוף היא מצד אחד, התנגדות עקרונית לסנקציות כלכליות על לומדי תורה. מצד שני וזה החלק הקריטי אין עדיין הוראה לחברי הכנסת כיצד להצביע.

זוהי דרמה פוליטית ממדרגה ראשונה. אם המועצת הייתה מחליטה להצביע "נגד", החוק היה נופל והממשלה הייתה מתפרקת. בהחלטה הנוכחית, האדמו"רים השאירו פתח: אם יחליטו בהמשך להורות לח"כים רק "להימנע" או להיעדר, החוק יכול לעבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר