"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מה עומד מאחורי העברת התקציבים לחרדים?
בסוף שנת 2025 הוסט התקציב למוסדות החרדיים, מה שהוביל לעתירות לבג"ץ • היכנסו לקרוא ובדקו האם אתם מבינים יותר את הנושא והאם דעתכם השתנתה
לימודי ליבה. צילום: אורן בן חקון

מה עומד מאחורי העברת התקציבים לחרדים?

בסוף שנת 2025 הוסט התקציב למוסדות החרדיים, מה שהוביל לעתירות לבג"ץ • היכנסו לקרוא ובדקו האם אתם מבינים יותר את הנושא והאם דעתכם השתנתה

ניצן ליפשיץ
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בעידן של קיטוב או משבר אמון, כל אחד מביע את דעתו. אנשים מגיעים מתוך "קבוצתית זהותית החלטית גם, אם היא לא ברורה לעומקה, ולעיתים לא תואמת את ערכיהם. הדבר נובע מכך שבמקרים רבים אנחנו לא באמת מבררים את דעתנו האישית ולא שואלים שאלות העמקה. כתוצאה מכך, אנו מתקשים להחזיק תפיסה מורכבת שמאפשרת דיון עניני בנושאים ונופלים למלחמה פנימית.

"הרב%2C מה לגבי ההחלטה%3F"%3A ח"כ גולדקנופף יצא מישיבת מועצת גדולי התורה%2F%2F ללא קרדיט

יותר מהתשובה, חשוב לשאול את השאלות, ולשם כך השקנו מדור חדש – "התמונה המלאה", שמציג את כל העמדות ומעודד חשיבה מעמיקה יותר. אנו פותחים עם הנושא החם שעל סדר היום –העברת התקציבים למוסדות החרדיים. בסוף השנה בוצעה העברת תקציב לחרדים, אשר נעצרה על ידי בג"ץ. האם הדיון בנושא עצירת העברת הכספים רק פוליטי או ענייני?

לפני הכול, עצרו ושאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

  • האם למנהל של ארגון מותר להעביר תקציב למטרות שנראות לו מתאימות?
  • לו הייתם משלם למישהו כסף ולא מקבלים את השירות, האם הייתם דורשים החזר?
  • לו הייתם משלמים למישהו כסף ולא מקבלים את השירות, האם הייתם מעכבים את התשלום הבא כנגד השירות החסר?

על אילו תקציבים מדובר והאם היה תכנון מקורי לתקציב זה עבור החינוך החרדי?

מדובר בשני סעיפי תקציב שונים. התקציב הראשון מתוכנן. על פי התכנון, המדינה התחייבה להעביר תקציב למוסדות חרדיים שילמדו לימודי ליבה מדי חודש. התקציב השני לא מתוכנן. העברות היתרות של סוף השנה הם סכומים שלא תוקצבו במקור, ומקובל לעשות העברות של יתרות בין משרדים (גם אם אנחנו חושבים שהיעוד לא מתאים).

יצחק גולקנופף ומשה גפני, צילום: אורן בן חקון

מי אמור לבדוק שהכסף שהועבר נוצל למטרת לימודי ליבה ולא למטרות אחרות?

משרד החינוך ומשרד האוצר.

האם נעשתה בדיקה שמאשרת כי אכן יש לימודי ליבה כנגד התקציב? ומה מסקנותיה?

משרד החינוך החל בבדיקה כזו, לא בדק את כל המוסדות המתוקצבים ואינו משתף את המידע עם הוועדה לביקורת המדינה. כאן עולה השאלה של מנהל תקין - האם הכסף נוצל לצורך שונה מזה שלו הוקצה?

לימודי ליבה (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: אורן בן חקון

אילו עתירות הוגשו והאם בגץ עצר דווקא את סעיפי העברה התקציבית של סוף השנה?

עתירה ראשונה הוגשה כנגד התקציב המתוכנן. העותרים ביקשו קבלת מידע על מוסדות חינוך חרדי שקיבלו תקציב לצורך לימודי ליבה, ובפועל לא התקיימו לימודים אלו. בנוסף נדרש להחזיר את הכסף ששולם.

עתירה שניה: מאחר שהתקציב כנגד לימודי ליבה מועבר כל חודש, ביקשו העותרים את הקפאת ההעברה של 1.1 מיליארד שקל. היא נועדה לקזז את הכספים שאמורים לחזור בעקבות העתירה הראשונה.

מהם הערכים שבהם אנו נתקלים במקרה זה?

מנהל תקין: כסף הולך לייעודו ואם לא כך, הוא צריך להיות מוחזר. כמו כן, נשאלת השאלה לגבי הזכות של הממשלה להעביר כספים כאשר המנהל תקין.

במבט ענייני, האם ההחלטה להעביר תקציב של 1.1 מיליארד שקל מחד ובקשת עצירת התקציב מאידך היא עניין של מנהל תקין, או עניין של פוליטיקה?

לגיטימי לממשלה להעביר תקציב אם הוא הולך למטרה שבגינה הוא יועד, וזאת גם אם היעוד נתפס כאתנן פוליטי. דרישה לעצור העברה נוספת עד להסדרת הנתונים מחויבת כמנהל תקין.

וכעת עולה הטיעון "אבל זה כך הרבה שנים, אז מה קרה עכשיו?"

גם אם התהליך עקום לאורך שנים, צריך בסוף לתקן אותו.

ניצן ליפשיץ, צילום: לביא ליפשיץ ז״ל

הכותב הואמייסד הארגון "אופן השיח", שמטרתו לשנות את השיח סביב הנושאים הבוערים ולצמצם את הקיטוב בחברה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...