האלימות במגזר הערבי: "הממשלה חייבת להכריז על מצב חירום"

מכת הרציחות בחברה הערבית היא מורסה שהוזנחה במשך שנים, וכעת היא מתפוצצת בפנים של כולנו. זו כבר מזמן לא בעיה מגזרית ולא עניין פנימי, אלא איום ישיר על ביטחון הפנים של מדינת ישראל, על שלטון החוק ועל חיי אדם.

שנת 2025 הסתיימה במספר שיא של 252 נרצחים, רובם המכריע מהחברה הערבית, ו־11 נרצחים נרשמו כבר מתחילת השנה הנוכחית. המספרים האלה לא אמורים להשאיר אף אחד אדיש, אלא להדליק נורות אדומות בוהקות בכל משרדי הממשלה וזרועות האכיפה.

ברמלה נדקר למוות צעיר בשנות ה־20 לחייו, בלקיה גבר בשנות ה־40, צעיר נוסף כבן 20 נרצח בעראבה, בן 70 נרצח ביישוב חוואלד שבצפון, אב ובנו נורו למוות בנצרת, אישה נרצחה בפרדס חנה, וגבר כבן 30 נורה למוות בעראבה. אתמול נרצחו שלושה גברים ביריות באתר בנייה בשפרעם.

זה לא נורמלי, אבל צריך לומר את האמת: המשטרה לא מסוגלת לבדה. בלי גיבוי מלא של המדינה, בלי כלים ובלי שיתוף פעולה רחב - היא תמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמה. היועצת המשפטית לממשלה חייבת לשים סוף מיידי לסאגת הכלים הטכנולוגיים ולהחזיר אותם למשטרה. בלי יכולות איכון, ניתוח מידע ומעקב, אין סיכול ואין מעצרים אפקטיביים.

"להשמיע קול אחר"

במקביל, השב"כ חייב להיכנס לתמונה בכל הכוח, עם כל האמצעים המודיעיניים הקיימים. כשארגוני פשיעה מתנהלים כמו ארגוני טרור, צריך לטפל בהם בהתאם. ואם במשטרה סבורים שהכרזה על ארגוני פשיעה כארגוני טרור יכולה לשבור את מאזן האימה, החוק הזה צריך לעבור במהירות, בלי גרירת רגליים ובלי חישובים פוליטיים.

נצ"מ בדימוס אלי לוי, לשעבר דובר משטרת ישראל, היה גם דובר מבצע אכיפה "מסלול בטוח", שיצא לפועל בממשלה הקודמת ושבמסגרתו הפחיתה המשטרה את מספר הרציחות בחברה הערבית ב־17% בשנת 2022. לדבריו, האחריות לא מונחת רק על כתפי המדינה. גם בתוך החברה הערבית נדרש שינוי עמוק.

"המשך האשמת המשטרה בכל מקרה לא יוביל לשום מקום", הוא מסביר, "הגיע הזמן להשמיע קול אחר, קול פנימי וברור שמתקומם נגד המערב הפרוע הזה, שמסכן חפים מפשע וזורע פחד יומיומי. קול שיוציא אנשים לרחובות לא נגד המשטרה, אלא נגד הפושעים עצמם, וקול שיקרא לשיתוף פעולה עם רשויות האכיפה - לא כדי להיות משת"פים, אלא כדי למנוע את הרצח הבא".

לדבריו, הממשלה חייבת להכריז על מצב חירום בחברה הערבית, ועל השר להנחות את המשטרה לתרגם את המבצע בתראבין לערים וליישובים ערביים שבהם יש מחוללי פשיעה דומיננטיים. "חייבים לבצע כמה פעולות בזק כמו גיוס שוטרים, עד לכדי הכפלת מצבת כוח האדם של המשטרה, תוך מתן הטבות ושכר טוב, וכן העברת חקיקה שתוביל לעונשים מרתיעים של מאסר בפועל בכלא, ולא בעבודות שירות, בהרשעה ראשונה בעבירות נשק.

"חיזוק שילוב הזרועות בין המשטרה ליתר גופי האכיפה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים משמעו לייצר תמונה שבה שוטרים, לוחמי מג"ב וימ"מ, אנשי מס הכנסה, פקחי משרד הבריאות והחקלאות מגיעים יחד כאגרוף אחד במלחמה בפשיעה".

"לרתום דמויות מפתח"

את מבצע "מסלול בטוח" הובילו המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי וראש אח"מ לשעבר, ניצב בדימוס יגאל בן שלום, שמדי יום ישבו מסביב לשולחן אחד עם עשרות משרדי ממשלה ובמקביל בשטח פעלו יחד כאגרוף אחד.

נצ"מ בדימוס אלי לוי: "חייבים לבצע פעולות בזק כמו גיוס שוטרים, מתן הטבות ושכר טוב, וכן העברת חקיקה לעונשים מרתיעים בעבירות נשק"

"יש לרתום דמויות מפתח בחברה הערבית, שיעמדו מול הציבור שלהן ויספרו על פעילות המשטרה, על האכיפה, יפרסמו פסקי דין ששולחים לכלא עבריינים מהמגזר וידברו על הצורך להוקיע את הדמויות העברייניות, ושהשר לביטחון לאומי ינחה את המשטרה לתרגם את המבצע של תראבין לעוד ערים ויישובים ערביים שבהם יש מחוללי פשיעה דומיננטיים".

ב־2019, מול גל אלימות גובר, יצאו המשטרה והמשרד לביטחון לאומי למבצע ארצי למסירת נשק לא חוקי בתמורה לאי־הפללה. לוי טוען כי היום, כשהרחוב מוצף באמצעי לחימה, רבים מהם צה"ליים, הגיע הזמן לחשוב מחדש על מהלך דומה. "השעה היא שעת חירום", הוא אומר בהחלטיות, "כל דחייה תעלה בעוד חיי אדם".