המילים שהכרנו בעקבות המלחמה

מאז שהתחילה המלחמה שורת מילים הפכו לשגורות בלשון השפה העברית של החברה הישראלית. לרגל יום העברית שחל היום ראיינו את דוקטור תמר קציר, מהמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, לשיחה על המונחים שהפכו לנפוצים.

עָצִים:"עצים היא אחת המילים השכיחות ביותר בשנתיים האחרונות בהקשר של המלחמה", היא מסבירה. "הצירופים 'תמרון עצים' או 'מלחמה עצימה' נשמעו פעמים רבות, כשבדרך כלל מילים כאלו נקבעות כדי לייצר חלופה עברית למילה לועזית". לדבריה, ההגדרה של האקדמיה ללשון עברית למושג "עצים" היא: נמרץ, שנעשה במאמץ מרוכב ובניצול מלא של היכולות. דוגמאות לשימוש עשויות להיות: קריאה עצימה - קריאה של טקסט לעומקו; חקלאות עצימה - ניצול מלא של הקרקע לגידולי שדה על ידי השקעה, טיפול וכדומה; בנייה עצימה - בנייה צפופה ומואצת.

ד"ר קציר מספרת כי האקדמיה ללשון עברית קיבלה עשרות שאלות על המושג. "הרבה אנשים בכלל לא ידעו שעצים זה המונח העברי למושג אינטנסיבי (שנלקח מהמילה באנגלית intensive). פתאום דיברו על כל מיני פעולות 'עצימות', ואנשים שאלו אותנו 'מה זה בכלל עצים, ולמה לא אומרים עצום'. הסברנו שזה לא אותו דבר - ועצים זה פשוט המונח העברי לאינטנסיבי (בניגוד לעצום שהיא מילה נרדפת לענק)".

חֲלָלָה:צורת הנקבה של חָלָל, מי שמת, בעיקר במלחמה. "כמובן גם בעבר היו חללות, כלומר נשים שהן 'חלל', אך אירועי 7 באוקטובר והמלחמה חידדו לצערנו הרב את הנוכחות של המילה הזאת בחיינו, ורבים שאלו אותנו מה צורת הנקבה התקנית".

שָׁבִים:"בלשוננו כיום הפועל שָׁב נרדף לְחָזַר, אך במקור הגיע כל אחד מהפעלים האלה מרובד לשון אחר: שָׁב מלשון המקרא, חָזַר מלשון חכמים. המילה שָׁבִים קשורה למילים היפות שְׁבוּת ושִׁיבָה. הנביא הושע אמר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים... וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל... וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם". לפי תרגומי המקרא ופרשנים מימי הביניים שְׁבוּת פירושה 'שֶׁבִי'', ומכאן שהצירוף 'שָׁב שְׁבוּת' עניינו השבת שבויים. לדעת אחרים שְׁבוּת היא חזרה לַמצב הטוב שקָדַם לפורענות, בדומה למילה שִׁיבָה".

כִּתְמִית אֲרִיאֵל:"כתמית אריאל היא שמו של פרפר כתום בעל נקודות שחורות, שהיה ידוע בעבר בשם "כתמית ירושלים". במהלך חריג וחסר תקדים שינתה האקדמיה ללשון העברית את שמו של הפרפר ל"כתמית אריאל" להנצחת אריאל ביבס ז"ל בן הארבע, שנחטף ונרצח בעזה יחד עם אמו ואחיו התינוק, והיה אוהב פרפרים. שינוי השם, שנעשה ביוזמת הוועדה לזואולוגיה הפעילה באופן קבוע באקדמיה ללשון, הוא בבחינת זכר לכל הנספים והנופלים באסון הכבד ובמערכה הכבדה".

עוד שאלנו את ד"ר קציר את דעתה על רמת העברית כיום בקרב הישראלים. "אני מרגישה שיש המון התעניינות", היא מספרת ומרחיבה על ההבדלים את המבוגרים לצעירים: "אנשים מבוגרים יותר מכירים יותר את לשון המקורות, והם יודעים לספר על מה שיש בלשון המקרא ובלשון חז"ל. לעומתם, הצעירים מכירים הכל, את כל השמות העבריים למושגים הלועזים. שואלים אותם על המילה אינטרנט - הם אומרים מרשתת. שואלים אותם על המילה קורקינט - הם מיד אומרים גלגינוע. הם עוקבים אחרינו ברשתות, וזה תמיד משמח".