בזמן שהמאבק על גניבת קרקעות מדינה ובנייה לא חוקית נמשך כבר שנים ומתנהל לרוב הרחק מעין הציבור, מבצע רחב היקף של רמ"י באמצעות כלי משמעותי שמשנה את כללי המשחק. כפי שפרסמנו במערכת "היום": רשות מקרקעי ישראל מפעילה מערכת בינה מלאכותית שפותחה בסיוע חברת רפאל, ומשמשת כמרכיב מרכזי במהלך רחב היקף למיגור תופעת הפלישות לקרקעות מדינה.
מדובר במערכת טכנולוגית שמאפשרת למדינה לזהות פלישות בזמן אמת, עוד בטרם הפכו לעובדה מוגמרת בשטח. המשמעות של הבניה הלא חוקית על הקרקעות מדינה היא האטה של פיתוח תשתיות של מגורים, תחבורה ציבורית, כבישים ומבני ציבור שפוגעת בתושבי הדרום.
המערכת, שהוטמעה בשנים האחרונות כבר הניבה תוצאות מבצעיות. בימים האחרונים במבצע אכיפה רחב שנערך לאחרונה ביישוב ביר הדאג’ שבפזורה הבדואית בנגב, יצאו עשרות מפקחי רמ”י בליווי כוחות גדולים של משטרת ישראל מיחידת יואב. במהלך המבצע חולקו למעלה מ-180 צווי התראה לפני הריסה וצווי הריסה בגין פלישות והשתלטויות בלתי חוקיות על קרקעות מדינה, רובן כאלה שאותרו באמצעות המערכת הטכנולוגית החדשה.
מדובר בשובר שוויון דרמטי בהליך האכיפה. אם בעבר נדרשו מפענחי תצלומי אוויר לבצע השוואות ידניות ממושכות בין צילומים מתקופות שונות, תהליך שגזל זמן יקר והותיר לא פעם את האכיפה צעד אחד מאחור- כיום המערכת מבצעת ניתוח השוואתי אוטומטי של תאי שטח, קולטת נתונים מצילומי לוויין, מטוסים ורחפנים, ומזהה שינויים חריגים בדפוסי הקרקע כבר בשלבים הראשוניים ביותר של הפלישה, כולל סימני חרישה ועבודות עפר מקדימות, עוד לפני הקמת מבנים בלתי חוקיים.
היכולת הזו מאפשרת לרמ”י לפעול במהירות חסרת תקדים, להוציא צווי פינוי והריסה מוקדם ולייצר הרתעה אפקטיבית. ברשות מצביעים כבר כעת על ירידה בהיקף הפלישות החוזרות, עדות לכך שהמסר מחלחל גם לשטח.
הבחירה בביר הדאג’ אינה מקרית. היישוב, הממוקם בצפון מערב הנגב, נחשב בעיני גורמי האכיפה לנקודה רגישה במאבק להשבת המשילות באזור, לא רק בהיבטי מקרקעין אלא גם בהיבטים פליליים וביטחוניים. מיקומו הגיאוגרפי הפך אותו לאורך השנים לציר מעבר מרכזי בהברחות אמצעי לחימה ממצרים לישראל, ולכן המבצע לווה בנוכחות מוגברת של כוחות משטרה.
במקביל לפעילות בשטח, מקבלת המהפכה הטכנולוגית גם גיבוי חקיקתי. ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח”כ יצחק קרויזר, אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק מקרקעי ציבור, שנועד להעניק לרשויות האכיפה כלים יעילים ומהירים יותר להתמודדות עם פלישות לקרקעות מדינה.
על פי התיקון, המדינה תוכל לפעול באמצעות צווים מנהליים נגד פלישה למקרקעי ישראל המיועדים לפיתוח בתוכניות מאושרות בתוך פרק זמן של עד חמש שנים מיום התפיסה, לעומת שלוש שנים בלבד עד כה. ההסדר חל אך ורק על קרקעות מדינה המיועדים למגורים, תשתיות ותיירות, ולא על מקרקעין של רשויות מקומיות או על מבנים שנבנו כדין.
בדיוני הוועדה נחשף סדר הגודל החריג של התופעה. ברמ”י זוהו בשנים האחרונות כ־5,000 פלישות חדשות לקרקעות מדינה, בעוד שמערך האכיפה הארצי כולו נשען על כ־70 עד 80 מפקחים בלבד. המשמעות היא שכל מפקח נדרש להתמודד עם עשרות ולעיתים מאות אירועי פלישה במקביל, מציאות שמקשה על תגובה מהירה ועל יצירת הרתעה אפקטיבית.
גם הסיירת הירוקה הציגה תמונת מצב מדאיגה. היחידה מטפלת כיום ביותר מ־1,200 מקרי פלישה פעילים, רובם בדרום הארץ, כאשר לעיתים פקח אחד בלבד אחראי על שטח המשתרע משדה בוקר ועד אילת. במציאות כזו, כל עיכוב בהליך האכיפה מתורגם לשנים של קיפאון בשטח.
עו”ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים, ציין כי הליך משפטי רגיל נגד פולש לקרקע ציבורית עלול להימשך עד שבע שנים, לעלות מיליוני שקלים ולהותיר את הקרקע תפוסה ובלתי זמינה לפיתוח אזרחי. באגף התקציבים חיברו בין הנתונים הללו לבין משבר הדיור והבהירו כי כדי לעמוד ביעדי הממשלה נדרשת בנייה של יותר מ־60 אלף יחידות דיור בשנה, יעד שכמעט בלתי אפשרי להשיג כל עוד קרקעות ייעודיות לפיתוח נתונות בפלישות.
ברקע זה ברמ"י רואים במערכת הבינה המלאכותית, בשילוב החקיקה החדשה, נקודת מפנה של ממש. לא עוד מרדף איטי אחרי פלישות שכבר התקבעו, אלא זיהוי מוקדם, פעולה מהירה ומניעת השתלטות עוד בשלביה הראשונים.
כך, בין עין טכנולוגית מהאוויר, אכיפה נחושה על הקרקע וחוק שמקצר תהליכים, מתחדד סדר הגודל של האתגר וגם הסיבה לכך שהמדינה בוחרת כעת לעלות שלב במאבק על הקרקע. לא רק מאבק על נדל”ן, אלא מאבק על משילות, ריבונות והיכולת של המדינה לשלוט במשאב הקריטי ביותר שלה.
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יצחק קרויזר, אמר כי "השתלטות על אדמות מדינה היא פגיעה בריבונות ובמשילות של מדינת ישראל". לדבריו, הוועדה פועלת להגדלת פרק הזמן לאכיפה מנהלית ובוחנת את הצורך בתוספת פקחים למערך האכיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו