"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתונים מדאיגים: רק כ-23% מהמפעלים החיוניים למזון ערוכים לחירום

פערים משמעותיים במוכנות המדינה לשעת חירום עולים דוח מבקר המדינה לשנת 2025 • ב-12.3% מהמפעלים אין מיגון תקני • במחסני החירום הלאומיים נמצא מחסור בשלושה מוצרים חיוניים

,עודכן
0השמעה
נתונים מדאיגים. מפעל מזון בישראל (אילוסטרציה). צילום: עמי שומן

הוועדה לביקורת המדינה, קיימה אתמול (שלישי) דיון בדוח מבקר המדינה לשנת 2025 העוסק בהבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בשעת חירום. מהדוח ומהדיון עלו פערים משמעותיים במוכנות המדינה, ובהם היעדר גורם מתכלל בעל סמכויות, מחסור במוצרים חיוניים במלאי החירום, תלות גוברת בייבוא מזון, פערים במוכנות מפעלים חיוניים, וליקויים בהיערכות לענף החקלאות ולשרשראות האספקה.

נתניהו סיכמתי עם טראמפ - לא ניתן לאיראן לחדש את תעשיית הטילים ואת תוכנית הגרעין שלה // ערוץ הכנסת

מהנתונים עולה כי אספקת המזון המבוססת על יבוא גדלה ב־16% בין השנים 2011–2021, לעומת גידול של 1.5% בלבד בייצור המקומי; 93% מהדגנים שנצרכו בישראל בשנת 2022 היו מיובאים; ישראל דורגה במקום 149 מתוך 169 מדינות בתלות בייבוא דגנים; במחסני החירום הלאומיים נמצא מחסור בשלושה מוצרים חיוניים; כ־23% מהמפעלים החיוניים בתחום המזון מוכנים לחירום באופן חלקי בלבד בתחום כוח האדם, וב־12.3% מהם אין מיגון תקני; הפער במספוא הגיע ל־50%–100% טרם המלחמה ולאחר עדכון התרחיש גדל עד 300%.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר אמר בדיון: "אירועי המלחמה והמצב החירומי המתמשך פגעו קשות בענף החקלאות, כאשר עיקר הייצור החקלאי מצוי באזורי עימות. ישראל תלויה כמעט לחלוטין בייבוא גרעינים, לרבות חיטה ומספוא החיוניים גם לייצור מזון מן החי. האחריות לביטחון המזון מפוזרת בין גופים רבים, ללא אסטרטגיה מתכללת וללא סמכות אכיפה ברורה. דוח המבקר מצביע על היעדר תכנון אסטרטגי, מחסור במלאי חירום, פיזור גיאוגרפי חסר של מחסנים, פיקוח לקוי על מלאים ומחסור במספוא – כשלים המחייבים טיפול מיידי".

ח"כ אלון שוסטר,צילום: אורן בן חקון

רונן באום, מנהל תחום היערכות לחירום, משרד הכלכלה: "המשרד מחזיק שישה מלאים אסטרטגיים בהתאם להגדרות רח"ל, ומבצע ביקורות חודשיות על המחסנים ועל תוקף המוצרים. במהלך המלחמה נוספו מוצרים למלאי, ולכן נוצרו פערים שצוינו בדוח. ישנם 213 מפעלים חיוניים בתחום המזון, והמשרד פועל מול ספקים גם ללא חקיקה ייעודית, אך אינו אחראי להכנת האוכלוסייה לחירום. בעת מכרזים ניתן יתרון לספקים בעלי פיזור מחסנים רחב".

ויקטור וייס, רמ"ח מדיניות אקלים, המל"ל: "ברמת החירום רח"ל היא הגוף המתכלל, וברמה האסטרטגית זוהה צורך בתכנית ארוכת טווח לביטחון מזון. הוחלט שמשרד החקלאות יתאם את התכנית האסטרטגית, רוב הליקויים שעלו בדוח טופלו במסגרת זו. נדרשת החלטת ממשלה שתעגן את המנגנונים ותוביל לתכנית חומש מתוקצבת. ניהול הסיכונים הוא לב התכנית, והמל"ל פועל להעמדת הפלטפורמה האסטרטגית".

ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון:"התכנית האסטרטגית לביטחון מזון קיימת אך חסרה תקצוב מיידי. ייבוא לא מחליף ייצור מקומי ומסכנת את ביטחון המזון. תעשיית המזון והחקלאות המקומית היו מרכיב מרכזי ביכולת המשק לתפקד במלחמה, והדוח מבהיר כי מזון הוא מוצר קיומי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר