הסוכה שנבנתה באושוויץ: כך שמרו יהודים על הזמן והזהות בלב השואה

המשטר הנאצי לא רק גזל מהיהודים את רכושם וחירותם - הוא שלל מהם גם את היכולת הבסיסית ביותר להתמצא בזמן. בגטאות, במחנות ובמקומות מסתור נעלם הסדר: לא היו לוחות שנה, לא התקיים רצף שבועי, ולעיתים לא הייתה כל ודאות מתי חל שבת או חג. אך בתוך הכאוס הזה, ניסו יהודים להשיב לעצמם אחיזה - באמצעות חישוב ימים, יצירת לוחות שנה מאולתרים וציון מועדי ישראל, גם כאשר לא ידעו בוודאות אם החישוב נכון.

מגילת היטלר וסוכה סודית באושוויץ

תערוכה חדשה ביד ושם חושפת כעת את הנחישות היוצאת דופן הזו. הפריטים והעדויות המוצגים מגלים כיצד עבור רבים, הדבקות במסורת לא הייתה רק מעשה דתי, אלא דרך לשמור על זהות, אנושיות וחיבור לשרשרת הדורות. הידיעה שעם ישראל עמד בעבר בפני חורבן ושרד, העניקה משמעות ותקווה גם ברגעים האפלים ביותר.

בין המוצגים הבולטים נמצאת "מגילת היטלר" - מגילה בת שבעה פרקים שכתב בשנת 1944 פרוספר חסין, סופר סת"ם ומורה מקזבלנקה, כמעין מקבילה למגילת אסתר. לצידה מובאות עדויות על יהודים שסיכנו את חייהם כדי לקיים את מצוות הישיבה בסוכה, ובהן סיפורו המרגש של שורד השואה דוד יזרעאל, שתיאר כיצד רב בנה בסתר סוכה במחנה אושוויץ.

לוחות שנה על שקי מלט ומחזורים מן הזיכרון

התערוכה מחולקת לפרקים על פי מועדי השנה. כבר בכניסה נחשפים המבקרים לוויטרינה ובה טלית, תפילין ולוח שנה - חפצים יומיומיים שקיבלו בתקופת השואה משמעות קיומית ממשית. בין המוצגים המרכזיים נכללים לוחות שנה שנוצרו בתנאים בלתי אפשריים: על פיסות נייר דהויות, על אריזות של שקי מלט, ברישומים בעיפרון קטוע ואף בחריטות על מתכת. באמצעותם ניסו האסירים לדעת מתי שבת, מתי צום ומתי חג.

בפרק המוקדש לפסח מוצגת הגדה שנכתבה ואוירה בידי אלימלך לנדאו הצעיר, על פי נוסח שאביו הכתיב לו מן הזיכרון בעת שהמשפחה הסתתרה בבוריסלב שבפולין. בחלק העוסק בימים הנוראים מוצג המחזור "זעקת השבי", שנכתב כולו מן הזיכרון בידי מרדכי גליק ושלמה אולמן במחנה שבויים בסיביר, וכריכתו עשויה מקרטון שנלקח מאריזות חפיסות טבק של חיילי הצבא האדום. לצדו מוצג שופר שבו תקעו בגטו טרזינשטט.

שאלות הלכתיות בזמן אמת

לצד קבוצות הפריטים הוצבו מסכים אינטראקטיביים, המאפשרים להעמיק בסיפור האנושי שמאחורי כל חפץ, לצפות בעדויות אישיות ולהיחשף לשאלות הלכתיות שנשאלו בזמן אמת: האם מותר לבנות סוכה מקרשים שנגנבו מהגרמנים, כיצד ניתן לציין את יום כיפור במחנה עבודה, והאם אפשר להתפלל ללא ספר תורה.

"המאמץ להיאחז בזמן בתקופת השואה היה מעשה של התנגדות ושל שימור האנושיות", מסביר מיכאל טל, מנהל מחלקת החפצים ביד ושם. "מהפריטים ומהעדויות אנו לומדים על הדרכים היצירתיות והאמיצות שבהן נקטו יהודים, לא בהכרח רק כאלה שהגדירו עצמם דתיים, כדי לשמור על החגים ועל מחזור השנה גם בתנאים הקיצוניים ביותר. כך המשיכה המסורת היהודית להתקיים, גם בלב האפלה".