כשהקריאה על פיגוע ירי בבונדיי התקבלה לפני כשבועיים, דיוויד סמית', בן 25 מסידני, כונן רפואי בצוות טיפול רפואי ראשוני, חלק מארגון יהודי של מגישי עזרה ראשונהCHS-Community) ,(Health Support היה מאנשי הרפואה הראשונים שהוזעקו למקום, ומייד הבין שמדובר באירוע חריג.
"הונחיתי להגיע לאזור אך להישאר בהמתנה ברחובות הסמוכים, עד שהמשטרה תקבע שהשטח בטוח לכניסת צוותים רפואיים", הוא משחזר.
שבועיים בלבד אחרי שהיה בזירת הטבח, סמית' נמצא אלפי קילומטרים משם - בישראל. הוא הגיע לארץ במסגרת משלחת ההתנדבות של תגלית לישראל, כחלק ממשלחת רופאים ייחודית הכוללת כ-50 רופאים ואנשי רפואה מרחבי העולם, ובכללם מארה"ב, מצרפת ומאוסטרליה.
בפיגוע עצמו הופקד סמית', יחד עם כונן נוסף, על מיון הנפגעים בזירה. "המשימה שלי, יחד עם כונן רפואי נוסף, היתה לבצע מיון רפואי: לקבוע מי במצב הקריטי ביותר, מי עם פציעות קלות יותר, וכמובן ניסיונות זיהוי הפצועים או ההרוגים".
עבור סמית' זה היה יום עבודה, אבל כזה שנגע ישירות גם בחייו האישיים. שלושה מההרוגים, ובהם הרב אלי של נגר, שליח חב"ד במדינה, הרב יעקב לויטן וראובן מוריסון מקהילת חב"ד באוסטרליה - היו אנשים שהוא הכיר. "היה קשה להכיל את זה, אבל הצלחתי להישאר ממוקד כי מדובר במצב חירום, וזה בזכות ההכשרה שעשיתי באוסטרליה בארגון היהודי שאני נמצא בו, "CHS".
כעת, לאחר שבועיים אינטנסיביים בישראל שכללו הכשרות בטיפול בטראומה ובאירוע רב נפגעים, מפגש עם צוותי רפואה וחירום, התנדבות בקהילה וסיור ביישובי עוטף עזה ובאתר ההנצחה לנרצחי הנובה, סמית' מסכם בפשטות: "אנחנו חייבים להישאר חזקים. להיות פה שבועיים זה מאוד מעצים. אנחנו עם חזק, ואנחנו ננצח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)