המחאות באיראן עקב המצב הכלכלי הקטסטרופלי החריפו לעימות ישיר בין קבוצות שונות של מוחים לכוחות המשטר של הרפובליקה האסלאמית בכמה זירות שונות של עימותים שלא נראו כמותם במדינה מזה שנים – וזאת למרות שהמשטר הכריז על "יום חופש" בכך שסגר מוסדות השכלה.
אמש באוניברסיטת טהרן הטילו כוחות המשטר, בליווי תומכים מקרב הסטודנטים, מצור מלא על הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה, דבר שגרם לארגוני הסטודנטים להוציא קריאה לציבור להגיע לשער הראשי של האוניברסיטה לפרוץ את המצור. עימותים המוניים נרשמו בסמוך לכניסה לקמפוס ועל פי חלק מהדיווחים, כוחות המשטר נאלצו לסגת.
סמוך לבזאר המרכזי של טהרן התקיימו עימותים בקנה מידה גדול בין סוחרים ממרכזי הקניות הסמוכים לכוחות המשטרה, כשהמפגינים השליכו סלעים והקימו מחסומים על הכביש. בעיר כראמנשאה נראו מפגינים דוחקים את אנשי כוחות הבסיג', המיליציה האמונה על דיכוי התקוממות של משמרות המהפכה, כשהם מיידים אבנים לעבר הכוחות ההמומים. והיום (רביעי) ישנם דיווחים על ירי חי לעבר המפגינים ופצועים בשורה של מקומות.
לאורך השנים, התרחשו מספר הפגנות גדולות נגד משטר האייתולות, אך רובן, גם אם הצביעו על מאבק של ממש, הסתיימו בקול ענות חלושה – וישנה השאלה האם מדובר בעוד מאותו הדבר או האם העם האיראני באמת ילך עד הסוף ויביא לסופו של שלטון העריצות השיעי.
בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי התייחס בראיון ל"היום" להתפתחויות האחרונות במדינה ולשאלה הגדולה – האם המחאות יובילו להפלת המשטר.
מה למעשה מתרחש עכשיו באיראן?
"אנחנו ביום הרביעי של המחאות, הדבר החשוב הוא שלמרות שהמשטר הכריז על סוג של יום חופש כפוי חינם, שבעצם היה להיות יום של עוצר - המפגינים יצאו משעות הצהריים, וזה גם התחיל בערים אחרות, לא בטהרן. בימים הקודמים המחאות החלו מטהרן והתפשטו לאחרות, והיום באופן חריג המחאות התחילו מערים דרומיות יותר - והתפשטו לטהרן. יש הפגנות בעיר הבירה, ובקנה מידה יחסית גדול.
"גם האלימות היא הולכת ומתרחבת, אם עד עצמו ראינו ניסיונות הידברות בין הכוחות לבין המפגינים, היום כבר יש ירי ופצועים. המפגינים מנסים לפרוץ לבנייני ממשל באלימות וזורקים אבנים, ונשארים ברחובות בהיקפים גדולים, בגלל היום חופש כביכול, וגם בגלל רמת האלימות שעלתה - יש פה המשכיות שטובה למחאה ורעה למשטר כמובן.
"הממשלה האיראנית מנסה עוד להרגיע, להציע כל מיני חבילות של פיצוים להציע סבסוד, אבל זה כנראה לא עוזר. אפילו אלה שבאים ומדברים איתם הם כועסים על הממשלה, מתיחים בהם האשמות, צועקים עליהם "אתם לא עושים כלום, אתם לא מורידים את המחירים", ולכן יש פה פוטנציאל להמשכיות בטווח הקצר, בטווח היותר ארוך באמת קשה מאוד להגיד משהו מעבר לכמה ימים".
האם יש משהו חריג ושונה בהשוואה למחאות שהיו בעבר?
"כן, הפעם את המחאות התחילו סוחרים הקשורים למשטר, הם היו רגילים לזכות בהטבות, לקבל מטבע חוץ בצורה מוזלת ולייבא דרכו סחורות שרצו להביא, ואז למכור כמובן במחיר הרבה יותר יקר לאזרחים. בגלל קריסת המטבע האיראני תוך בערך חודש ב-30% (דולר אחד שווה לכ-1.4 מיליון ריאל אירני) הסוחרים לא מצליחים לשלם, ולא מקבלים מספיק דולרים כי למשטר האיראני אין מספיק דולרים".
מה הביא לקריסת המטבע בצורה חריגה כל כך בחודשים האחרונים?
"המתח מול ישראל, היציבות הכלכלית או החוסר שלה, והשחיתות שיש שם. לאט לאט המצבורים של מטבע חוץ נגמרים, ובנוסף איראן גם בחודשים האחרונים מוכרת פחות נפט, ובגלל זה גם תכננה את התקציב שלה על מכירה של מיליון חוויות נפט, ולא שני מיליון כמו שהיה פעם, לפני כמה שנים.
לסנקציות האמריקאיות יש השפעה אבל גם סין פחות קונה מהם, היא לא באמת שמה על איראן, לא באמת אכפת לה אם איראן נופלת או לא, או קורה לה משהו, היא קונה מסעודיה בזמן האחרון הרבה יותר (נפט). איראן לא שמה לב שהיא בכלל כלי משחק של אנשים שהיא סומכת עליהם. זה אגב, אירוע שחוזר על עצמו.
אמרת שאיראן כלי במשחק של מדינות אחרות. מלבד סין, רמזת לרוסיה? במה הדבר מתבטא?
"באשר לרוסיה, אנחנו התעצבנו והתרגשנו מזה שאיראנים נותנים לרוסים כטב"מים. במלחמה שלה נגד אוקראינה. בפועל, רוסיה בגדה באיראן. היא העתיקה מהם את הכטב"מים, והיום יש לה מפעלי ייצור משלה. במקום לקנות ממנה, האיראנים כנראה לא שמרו על המוצר, לא עשו הסכמים כמו שצריך, ורוסיה השתמשה בהם וזרקה אותם. גם סין באותו האופן, קיבלה נפט מתי שרצתה, וברגע שבאו אליה בטענות, או שיש שוק יותר טוב כמו סעודיה, היא הלכה לאחרים - ומי שנשאר במצב שהוא נזקק זו איראן".
מה התחזית שלך בהמשך באשר לגורל המחאות?
"המצב במדינה מושחת מאוד - המשטר האיראני מתנהג כמו איזה טפיל שבא לאכול, הוא דופק וזורק. אבל הוא דופק וזורק את העם שלו. את התשתיות החיוניות לא מתקצבים וחלק מהכסף שעוד יש הולך באמת לטרור, לטילים וגרעין כמה שהיה.
בטווח הקצר מאוד - כנראה שיהיו עוד כמה ימים של מחאות. מעבר לזה, קשה מאוד להגיד כי הם יכולים פתאום לקבל את הסוכריות (פיצוי כלכלי) שייספקו אותם, ומצד שני המשטרה יכול לנהוג באלימות קשה מאוד, כמו שקרה במחאות החיג'אב. ואז הציבור לא יוכל לעמוד בזה.
הם צריכים תמיכה עולמית, לשמוע מהעולם תמיכה מסויימת, לא להביא דיביזיות של צבאות לאיראן. אבל הם צריכים לשמוע, למשל מטראמפ, או ממנהיגים אחרים שמגיע לעם האיראני חופש - ואף אחד לא אומר את זה. הם צריכים לראות איזושהי חולשה בכוחות הביטחון, או שעוד מגזרים יצטרפו, כל אלה דברים שיגרמו למחאה להימשך מעבר לימים ספורים".
ולסיום, ישנם דיווחים כי האיראנים ינסו להסיט כלפי חוץ את האש ולתקוף את ישראל כדי להביא לעצירת המחאות, האם זה תרחיש שצריך לקחת בחשבון?
"זה תרחיש לא הגיוני, מדינה שבמצב כל כך קשה לא תכניס עוד חזית למשוואה. האיראנים שונאים להילחם בכמה חזיתות, הם לא כמונו שאוהבים להילחם בשבע חזיתות. הם דווקא אוהבים לכבות חזיתות, ולהיאבק רק בחזית אחת. "כשיש עניין פנימי, לא פותחים עניין חיצוני", זה תמיד היה במסורת האיראנית, במשך מאות שנים.
הם ישגרו טיל אחד או שניים על ישראל ואז מה? ישראל תקבל תירוץ לבוא להשמיד עוד יותר – הפעם את המשטר עצמו - שזה מה שמדברים בממשלה היום. אני לא חושב שמבחינת האיראנים זה הזמן לתת תירוץ לעוד כוח שרוצה להפיל אותך. הם מדברים עם המפגינים, ומנסים לפתור את המחאות בדרכי שלום. לתקוף עכשיו את ישראל? זה נשמע מנוגד, זה לא הזמן להילחם מבחינתם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)