ב-8 לינואר תקיים המכללה האקדמית תל-אביב יפו כנס מיוחד "ישראל בתפוסה מלאה", שסביבו יעסקו בהשלכות הגידול הדמוגרפי המואץ על החיים הישראל. על פי התחזיות, עד אמצע המאה צפויה ישראל לחצות את רף ה-15 מיליון תושבים ועריה עתידות להפוך לצפופות בעולם.
פקקי ענק בכבישים המרכזיים בעקבות הלווית הרב אדלשטיין // רשת העיתונאים הנקודה
תהליך זה ישפיע לא רק על המגזר העסקי, אלא על כל היבטי חיינו: בתחבורה, דיור, בריאות, חינוך, סביבה ועוד. במסגרת הכנס, תשתתף עו"ד איריס האן, פרופ' חבר אורח בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ותדבר בפאנל בכנס שמקיימת המכללה האקדמית תל-אביב יפו ותציג סוגיות חשובות על איך הגידול הדמוגרפי משפיע על היבטי חיינו כיום וכיצד יראה.
שוחחנו עם עו"ד האן לקראת הכנס כדי להבין יותר את האתגרים מולם ישראל צפויה להתמודד. בתחילת דבריה אמרה עו"ד האן למערכת "היום" כי "ישראל מתמודדת עם סיטואציה ייחודית בקנה מידה בינלאומי, כתוצאה משילוב של כמה נסיבות: היותינו מדינה קטנה; קצב גידול אוכלוסייה גבוה יחסית - המאפיין מדינות מתפתחות; ותרבות צריכה המאפיינת מדינה מערבית.
"המתבטאת בין היתר בצריכה גבוהה של שטח למטרות שונות - מגורים, תעסוקה, תחבורה ועוד. למעט השנה האחרונה, בה קצב גידול האוכלוסייה בישראל היה נמוך יותר, לאורך שנים שיעור גידול האוכלוסייה עמד על כ1.8%" ציינה.
עו"ד האן הוסיפה והסבירה את האתגר של ישראל ומסרה כי "על פי תחזיות הלמ"ס, במלאת 100 שנה לישראל, המדינה תמנה כ-15 מליון נפש, כלומר 50% יותר מהיקף האוכלוסייה המתגוררת בישראל כיום. לכולם נדרש לספק מקום לגור, תחנות כוח לייצור אנרגיה, תשתיות תחבורה, שירותי ציבור ועוד ועוד. כבר כיום הצפיפות בישראל, הנמדדת בנפשות לקמ"ר, היא מהגבוהות במדינות המערב, ובהתחשב בשיעור גדול האוכלוסיה, אנו עתידים לעקוף גם אותן.
למעשה, למעט כמה מדינות אי צפופות במיוחד כמו סינגפור, ישראל עומדת להיות המדינה המערבית הצפופה בעולם. כל אלו, בצירוף מדיניות פיתוח של פיזור, הקמת יישובים חדשים ובנייה דלילה ובזבזנית בקרקע שהובילו את העשורים הראשונים של המדינה - מציבים אתגר גדול על היכולת לשמור על השטחים הפתוחים בישראל".
בצד כל אתגרי הפיתוח, אנו זקוקים לשטחים פתוחים, לחקלאות, לטבע ולמערכות אקולוגיות. לשמחתינו, ישראל התברכה בטבע ייחודי ומגוון, המספק לנו תועלות רבות בכל תחומי החיים ומבטיח את קיומינו.
כדי לשמור על הטבע במיטבו, אנו זקוקים לשמור על ריאות ירוקות משמעותיות: שטחים פתוחים גדולים, רציפים, המייצגים את מכוון המערכות האקולוגיות המיוחדות של ישראל, והמנוהלים ומתפקדים היטב. אלא שקצב הגידול הדמוגרפי בישראל, בצירוף מימדיה הקטנים, מציב איום של ממש על היכולת לשמור על הטבע הישראלי, על הריאות הירוקות והשטחים הפתוחים. בנוסף, כמובן, במדינה קטנה וצפופה, הכל קרוב, ויש קונפליקטים רבים בין שימושי קרקע שונים, בעיקר כאלו היוצרים מטרדים כמו תחנות כח, מטמנות, תשתיות תחבורה ועוד.
שאלנו את המומחית מה ניתן לעשות לאור התרחישים שהיא ציינה. בהקשר לכך היא הסבירה כי "החדשות הטובות הן, שיש מה לעשות. אך כצעד ראשון, יש להכיר ולהפנים את תנאיה הייחודיים של ישראל, להכיר באזילות משאב הקרקע, ולהבין את המשמעות שכל מהלך המייעד שטח פתוח למטרות פיתוח הוא בלתי הפיך . ניתן כמובן לדבר על גידול האוכלוסייה, ויש אף פורומים מקצועיים שבשנים האחרונות מציבים את השאלה בדבר כושר הנשיאה הדמוגרפי של ישראל.
אך לפני התערבות בסוגיה זו יש מה לעשות. בשנות התשעים חל גידול דמוגרפי חד באוכלוסיית ישראל עם קליטת גלי העלייה מברה"מ לשעבר. בשנים אלו הוכנה בטכניון, בהובלת פרופ' אדם מזור, תכנית שאפתנית בשם "תכנית אב לישראל לשנות האלפיים - ישראל 2020" שאף אומצה לימים בממשלה. דור שלם חלף מאז, אך האסטרטגיה שהתוותה ישראל 2020 הפכה רלוונטית שבעתיים.
ראשית, יש להכיר בחשיבות התכנון כאמצעי להתמודד עם אתגרי הגידול הדמוגרפי. לצערינו, אין לנו את הפריבילגיה של מדינות עתירות שטח, ואין לנו מרחב לבזבז על טעויות תכנוניות. מכאן, שמערכת התכנון היא מפתח חיוני להבטיח איכות חיים במדינה המצטופפת. לצערי הרב, מערכת התכנון סופגת חבטות רבות בשנים האחרונות, ומהלכים אגרסיביים לקיצור הליכים, להקמת וועדות מזורזות ולקיצורי דרך מסוכנים שאין להם מקום (תרתי משמע) במדינה צפופה.
שנית, הדרך היחידה להבטיח מקום לכולם במדינה המצטופפת, היא באמצעות יצירת מדינה עירונית במהותה: מדינה בה המרבית המכרעת של תושבי ישראל יתגוררו במרחבים מעויירים, בצפיפות גבוהה יחסית, ובהסתמך על תחבורה ציבורית יעילה. רק כך ניתן יהיה לשמור על הריאות הירוקות בישראל, ורק כך ניתן יהיה להבטיח איכות חיים".
עו"ד האן התייחסה לחשש הישראלי ממרחב צפוף שבו יהיה קשה לפרט להתנהל ואמרה כי צפיפות עירונית אינה מילת גנאי, ההיפך צפיפות עירונית, המתוכננת ומנוהלת נכון – היא רצויה ומבוקשת. היא יוצרת עניין, היא חיה, והיא מעניקה איכות חיים גבוהה לתושביה.
צפיפות עירונית גבוהה אין פירושה שלמת בטון ומלט.
ערים צפופות בהרבה מהערים הישראליות, מספקות איכות חיים עירונית צפופה ומשובחת – יחד עם שטחים ציבוריים איכותיים (לעיתים אף יותר ממה שמציעות חלק מהערים בישראל)), טבע עירוני נגיש, אוויר נקי והכל במרחק נגיעה, ובעיקר הליכה. לונדון היא דוגמא יפה לכך, והיא רחוקה מלהיות היחידה".
למרות הדוגמאות האלו ציינה עו"ד האן כי מצב התכנון בארץ מצוי בשנים האחרונות בנסיגה בכל הקשור לארגון נכון יותר של המרחב העירוני. לדבריה "קדחת התכנון והבניה בשנים האחרונות, לצערי הרב, נמצאת ברגרסיה בתחום זה.
מדינת ישראל חזרה להקים יישובים חדשים, הקימה ועדות תכנון מזורזות המכרסמות לנצח אלפים רבים של דונמים של שטחים פתוחים וחקלאיים משל אנחנו טקסס, חזרה לתכנן ולהקים שכונות פרבריות, ולתת דגש על פיתוח מסיבי של המרחב הכפרי, בצפיפויות נמוכות. לא מאוחר לשנות את הכיוון, ולחזור להתמודד עם האתגר העיקרי שלנו בעשורים הבאים - יצירת ערים איכותיות, אטרקטיביות, צפופות אך ירוקות. וכן, זה אפשרי" סיכמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו