"מהלך שלא יחזור": מפכ"ל ההתנתקות מדבר

אתמול (שלישי) התקיים במכללה האקדמית תל אביב-יפו יום עיון מיוחד לציון עשרים שנה להתנתקות - אחד המהלכים הדרמטיים והמטלטלים בתולדות מדינת ישראל. ההתנתקות, שבוצעה בשנת 2005 וכללה את פינוי יישובי גוש קטיף ונסיגת צה"ל מרצועת עזה, נבחנה בכנס מזוויות מבצעיות, ניהוליות, פסיכולוגיות ותקשורתיות, תוך ניסיון לבחון את השפעותיה ארוכות הטווח על החברה והמדינה.

אחד הדוברים המרכזיים היה המפכ"ל לשעבר, רב ניצב (בדימוס) משה קראדי, שכיהן כמפכ"ל המשטרה בעת ביצוע ההתנתקות והיה אחראי על הובלת הפינוי בפועל. בדבריו חזר קראדי אל נקודת ההתחלה, אז הוטלה על המשטרה האחריות לביצוע המהלך.

"כשממשלת ישראל החליטה על ביצוע ההתנתקות", סיפר, "אמרתי שמשטרת ישראל, בכוחותיה ובחוסר תקציביה, לא מסוגלת לבצע פינוי של עשרת אלפים איש, וביקשתי שהצבא יעשה את זה. הרמטכ"ל אמר בדיוק הפוך - שחיילים לא מפנים אזרחים - וראש הממשלה החליט שהמשטרה תבצע את הפינוי".

קראדי הדגיש כי התנגדותו לא נבעה משיקול פוליטי אלא מהערכת יכולת מקצועית. "זה לא היה עניין פוליטי. אמרתי שאם אני איערך שנה שלמה להתנתקות, אחזור לאדמה חרוכה - כי כל שאר משימות המשטרה ייפגעו".

עם זאת, לאחר קבלת ההחלטה, לדבריו, לא נותרה ברירה. "במדינה דמוקרטית אין מצב שמשטרה אומרת לא להחלטת ממשלה. במקרה הזה זה היה חזק במיוחד - גם הממשלה החליטה, גם הכנסת וגם בג"ץ אישר".

קראדי תיאר את ההיערכות המורכבת שנדרשה מהמשטרה. "הקמנו כוח מיוחד שבחן דילמות מבצעיות, מוסריות ונפשיות. היה לי ברור שצריך לרסן את הכוח ולא להפעיל אותו. עשינו הכנה מנטלית לשוטרים, כי זה לא פשוט לעמוד מול תינוקות, ילדים ואימהות ולפנות אותם".

לדבריו, גם ההיבטים הלוגיסטיים היו חסרי תקדים. "היינו צריכים להקים בתי כלא זמניים, להקים בתי משפט לידם. זו משימה שאף משטרה, גם המעולה ביותר, לא ביצעה. מדינת ישראל לא עשתה דבר כזה מעולם".

קראדי הדגיש את מה שהוא מגדיר כהישג המרכזי של המבצע: "בסוף, המשימה הסתיימה בלי טיפת דם אחת. כל התחזיות דיברו על הרוגים ופצועים - וזה לא קרה".

דבריו מקבלים הקשר נוסף על רקע גל המחאות החריג שפקד את ישראל בשנת 2023 סביב קידום הרפורמה המשפטית. באותה תקופה הפכו חסימות כבישים לכלי מחאה נפוץ, ולעיתים ממושך וללא תיאום. ביקורת ציבורית רחבה עלתה סביב הפער הנתפס ביחס המשטרתי בין חסימות הכבישים במחאה נגד ההתנתקות לבין אלו שאירעו במחאות 2023.

קראדי שב והדגיש כי מבחינתו קיים הבדל מהותי בין מחאה מאורגנת לבין הפרת סדר - הבחנה שליוותה את עבודת המשטרה גם בתקופת ההתנתקות וגם בשנים שלאחר מכן. "ההבדל הוא בין הפגנה שאתה נערך אליה ויכול לאפשר בה חסימות כבישים, לבין הפרת סדר, כשציבור מחליט לחסום בלי תיאום".

בהקשר זה הבהיר כי גם במחאות האחרונות נחצה לעיתים הקו. "צריך לומר את האמת - לא הכול היה מחאה. היו גם הפרות סדר. ראיתי את זה כמו כולם בטלוויזיה".

לדבריו, במסגרת הבנות עם הנהגת המתיישבים אף הותרו חסימות מתואמות. "אישרתי פעם בשבוע חסימה בכל צומת מרכזית במדינת ישראל, ונתתי הוראה לא לפנות. ספגתי על זה ביקורת קשה, אבל זה היה חשוב כדי לאפשר פורקן ולהגיע להתנתקות בלי אלימות".

בהסתכלות לאחור קובע קראדי כי אין אפשרות לחזור על מהלך דומה בעתיד. "התשובה חד משמעית לא. הטראומה שנוצרה בחברה הישראלית לא תאפשר לשום ממשלה לפנות תושבים מיישובם. הקרע שנוצר התחיל בהתנתקות".

עם זאת, הוא מצביע גם על כישלון משמעותי. "הצעד המבצעי הצליח, אבל ההמשך נכשל. מנהלת סל״ע לא הכינה חלופות ראויות. לא מספיק שפינו אנשים מבתיהם – גם לא נתנו להם פתרון".

לקראת סיום התייחס קראדי לעצם ההחלטה המדינית. "יכול להיות שמבחינה ביטחונית ההתנתקות הייתה נכונה, אבל הטעות הייתה שהיא נעשתה באופן חד צדדי. היינו צריכים לדרוש ערבויות ממדינות שונות, או לקבל משהו בתמורה".

את יום העיון חתמה דיקנית בית הספר לניהול וכלכלה במכללה, פרופ' ורד הולצמן, שאמרה כי "יום העיון מבקש להציב את ההתנתקות בהקשר רחב של ניהול שינוי ומשברים לאומיים. עשרים שנה לאחר ההתנתקות, חשוב לבחון מחדש כיצד מהלך כה דרמטי עיצב את החברה הישראלית ואת יחסי חברה-מדינה".