שורד השבי איתן מור: “כששמעתי שטראמפ עלה לשלטון, נכנסה בי תקווה”

אתמול התקיים כנס תנועת המילואימניקים – דור ניצחון תחת הכותרת “חוזרים לצבא מנצח”, בהשתתפות חברי הוועד המנהל של התנועה, קציני מילואים, לוחמים, פצועי מלחמה ושורד השבי איתן מור. בכנס נדונו לקחים ממלחמת 7 באוקטובר, הקריאה להחזרת צה"ל למעמדו כצבא מנצח, והצורך במעבר מתפיסת הכלה לתפיסת הרתעה.

מור נשא דברים אישיים ומטלטלים על תקופת השבי ועל הקושי לחזור לחיים. “אחרי שנה לבד, החזרה לחיים היא לא דבר מובן מאליו", אמר. "אני לומד מחדש איך לחיות, ובמקביל זוכה למעטפת אדירה של אהבה מאנשים שאני פוגש וזה מה שמחזיק אותי”.

מור תיאר את עוצמת הלחץ הצבאי בתחילת המלחמה ואמר כי “היו הפצצות בלי הפסקה. ביום ה־21 למלחמה הייתה הפצצה קשה, הבניין לידנו קרס, והמחבל הצמיד אליי נשק ואמר לי ‘רוץ אחריי’. באותו רגע אחז בי פחד נוראי”. לדבריו, מי שחיזק אותו ברגעים הקשים היה החטוף זיו ברמן, שהיה לצדו בשבי.

בהמשך חשף כי לאחר "מבצע ארנון" הצמידו לו חוטפיו חגורת נפץ.
“כשהרגשתי שהצבא מגביר את הלחץ והתקיפות מתקרבות, החשש לחיים גבר. אמרתי לעצמי אם אני מת, אז שיהיה. היום אני מודה על כך שאני עדיין בחיים”. מור סיפר כי כאשר שמע בשבי על עלייתו של דונלד טראמפ לשלטון, החוטפים אמרו לו שמתנהל משא ומתן: “ברגע הזה נכנסה בי תקווה. כולם ידעו שטראמפ לא משחק”.

"להקריב קורבנות"

לצד העדות האישית, נשמעו בכנס מסרים נוקבים על האחריות למחדל ועל תפקידה של הנהגת המילואים. סמנכ״ל תנועת “דור הניצחון”, עומר בן חמו, תיאר את השבר שחווה מאז פרוץ המלחמה: “לא יכולתי להמשיך את מסלול החיים שלי מלפני המלחמה. התחושה הזו של לכבוש שטח, להילחם עליו, לדמם עליו ואז לצאת ממנו בלי הסבר, ואז עוד פעם לחזור ולהקריב קורבנות כדי לכבוש אותו מחדש חזרה ארבע־חמש פעמים”.

“אתה מבין שאנשים למעלה, שכולנו הסתכלנו עליהם בהערצה, הם בעצם האנשים שהביאו את שבעה באוקטובר", אמר בן חמו. "הבנתי שהפתרון לא יבוא לא מלמעלה ולא משום מקום אחר, אלא רק אנחנו אנשי המילואים”.

לדבריו, לקח מרכזי מהמלחמה הוא שינוי תפיסת האחריות: “מי שקפצו משבעה באוקטובר ונשארו במשך שנתיים במדים, בדרך כזאת או אחרת, רק הם הצליחו להציל את המדינה, ורק הם ישנו אותה מעכשיו. למדנו שהאחריות היא קודם כל עלינו, אין איפה לחפש אותה במקום אחר”.

יו״ר תנועת המילואימניקים “דור הניצחון”, רב־סרן גלעד אך, התייחס בכנס גם להיבט הצבאי־פוליטי של לקחי המלחמה והבהיר כי בעיניו השינוי הנדרש חורג מעבר לצה״ל עצמו. לדבריו, “מתבקש שהמטכ״ל הבא והממשלה הבאה יהיו מורכבים מאנשים שהגיעו מהשטח, אנשים שחיו את המלחמה ונשאו בנטל. מי שנלחמו על המדינה חייבים להיות חלק מההנהגה שלה”. אך הדגיש כי רק הנהגה כזו תוכל להחזיר את תפיסת ההכרעה ולשקם את צה״ל כצבא מנצח, וציין כי התנועה יוצאת כעת בקמפיין לגיוס האנשים והמשאבים הנדרשים כדי לקדם מטרה זו.

תיקון עמוק

דברים ברוח דומה נשמעו גם מתא״ל (מיל׳) אורן סלומון, שאמר כי מעבר לחקר האמת סביב אירועי 7 באוקטובר, נדרש תיקון עמוק של המערכת, ומעו״ד מוריס הירש, לשעבר בכיר בפרקליטות, שביקר את קבלת ההחלטות הביטחונית והמשפטית בשנים שקדמו למלחמה.

אף שאיש מהדוברים לא הצהיר במפורש על הקמת מסגרת פוליטית, המסר שעלה מהכנס היה חד וברור. השיח על קריסת האמון בהנהגה הקיימת והקריאה להעברת האחריות לידי לוחמי המילואים שרטטו קווי מתאר של התארגנות החורגת ממאבק רעיוני בלבד. בין השורות, היה ברור כי מדובר בהתארגנות הרצינית והבשלה ביותר עד כה להקמת כוח פוליטי חדש מימין, לקראת מערכת הבחירות הקרובה