זיהוי הגופות, הטראומה והמאבק: מאחורי ההכרה בנפגעי 7 באוקטובר

בבוקר 7 באוקטובר, כשאזעקות וירי נשמעו מכל עבר, ש’, אשת חינוך צעירה מהעוטף, הייתה בהריון מתקדם והסתגרה בביתה יחד עם בעלה. כשומרת שבת, היא לא הפעילה טלפון או טלוויזיה בשעות הראשונות, ולא נחשפה לדיווחים על מתקפת הטרור שהתחוללה סביבם.

רק כעבור זמן נודע לה, משכניהם של הוריה, כי בית המשפחה נפגע מירי טילים. ש’ מיהרה להגיע למקום ושם המתינו לה מראות קשים מנשוא. הבית היה הרוס, שבילי הדם הוליכו בין החדרים, וריח חרוך מילא את האוויר. שכנים וכוחות הצלה שהיו בזירה הובילו אותה אל גופות קרוביה - אביה, גיסה ואחיינה בן ה־13 כדי שתזהה אותם.

היא לא רק שמעה על האסון. היא ראתה אותו. זיהתה אותו. הייתה זו שנדרשה לאשר את הבלתי נתפס

מאותו רגע, חייה נחצו לשניים. התמונות לא הרפו: מראות הגופות, הריח, תחושת הסכנה. שבועות לאחר מכן אובחנה כסובלת מפוסט־טראומה וחרדה קשה, עם פלאשבקים, סיוטי לילה, דריכות מתמדת והימנעות מיציאה מהבית. גם לאחר הלידה התקשתה לתפקד, נזקקה לעזרה יומיומית וטופלה בתרופות ובטיפול נפשי לעיתים באופן פרטי, בשל עומסים במערכת הציבורית.

נפגעת פעולות איבה

לצד ההתמודדות הנפשית, מצאה עצמה ש’ מתמודדת גם עם מאבק אחר, בירוקרטי. תביעתה להכרה כנפגעת פעולות איבה נדחתה תחילה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי לא נכחה ברגע פעולת האיבה עצמה, אלא נחשפה לתוצאותיה בלבד. הגדרה משפטית צרה, שלדברי גורמים מקצועיים מותירה נפגעי טראומה רבים מחוץ לרשת ההגנה של המדינה.

במבחן החוק היבש, נטען כי היא לא “הייתה שם בזמן אמת”. במבחן הנפשי היא שם מאז, יום ולילה

רק לאחר ערעור לבית המשפט המחוזי והגשת תביעה מחודשת, בליוויה המשפטי של עורכת הדין מיכאל דימרץ- שכללה חוות דעת פסיכיאטריות מקיפות שתיארו את עומק הפגיעה ואת הקשר הישיר לאירועי ה־7 באוקטובר, הוכרה לבסוף כנפגעת איבה. ההכרה מאפשרת לה לקבל טיפולים נפשיים על חשבון המדינה אך הדרך לשם הייתה ארוכה, מתישה וכואבת.

המקרה של ש’ אינו חריג. מאז השבעה באוקטובר נבחנו כ־90 אלף בקשות להכרה כנפגעי פעולות איבה על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון. מאחורי כל בקשה כזו עומד אדם, ולעיתים משפחה שלמה, שנדרשת לא רק לשרוד את הטראומה אלא גם להוכיח אותה מחדש.

"כל בקשה נבחנת"

סיפורה מציף מחדש את הפער שבין החוויה האנושית הקיצונית לבין השפה הבירוקרטית, ואת המאבק שנכפה על נפגעי טראומה כדי לזכות בהכרה ובטיפול. עבור רבים מהם, הקרב על ההכרה הופך לחלק בלתי נפרד מהפגיעה עצמה.

תגובת משרד הביטחון: "מאז שבעה באוקטובר נבחנו על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון כ־90,000 בקשות להכרה כנפגעי פעולות איבה. בהתאם לדין, כל בקשה נבחנת לעומק בהתחשב במידע שמועבר על ידי מגיש הבקשה. ככל ומוגש מידע חדש הנתמך בסימוכין - הבקשה נבחנת מחדש".