"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלי צה"ל: מהם הגבולות הראויים בין צבא לתקשורת ציבורית?

השאלה במקרה של גלי צה"ל איננה אם ראוי שתהיה ביקורת - אלא מי הגוף שמפעיל אותה, ומהם הגבולות המוסדיים הראויים לכך • עצם השילוב בין מערכת צבאית לבין עיסוק שיטתי באקטואליה אזרחית מעלה שאלות של איזון והפרדת רשויות

,עודכן
0השמעה
ישראל כ"ץ על רקע לוגו גל"צ. צילום: גדעון מרקוביץ/אורן בן חקון

גלי צה"ל היא תופעה ייחודית בנוף הדמוקרטי. תחנת רדיו צבאית, המופעלת בידי חיילים, המשדרת חדשות ואקטואליה לכלל הציבור האזרחי - ולא רק לחיילים.לאורך השנים הפכה התחנה מגוף שנועד בעיקר ללוות את חיי היומיום של משרתים בצבא ולחזק מורל, לגורם משמעותי בשיח הציבורי בישראל.

אין חולק על חשיבותה של תקשורת חופשית וביקורתית בדמוקרטיה. ביקורת על השלטון איננה איום, אלא תנאי חיוני לחברה פתוחה ומתפקדת. הדברים נכונים גם כאשר הביקורת נוקבת, ולעיתים אף לא נוחה לדרג הנבחר.

ח"כ דיסטל משתלחת בעיתונאית גלי צה"ל לשעבר: "איפה נשמע שחיילים מראיינים פוליטיקאים?" // ערוץ הכנסת

השאלה המתבקשת במקרה של גלי צה"ל איננה אם ראוי שתהיה ביקורת - אלא מי הגוף שמפעיל אותה, ומהם הגבולות המוסדיים הראויים לכך.

מאז המהפך הפוליטי של 1977, ולאורך תהליכים רחבים יותר שעברו על החברה והמערכת הציבורית בישראל, התחזק מעמדם של גופים "מקצועיים" וממלכתיים בעיצוב השיח הציבורי.

"בגין ייצג את מי שבמשך שנים לא היה להם קול". המהפך 1977,צילום: משה מילנר לע"מ

בתוך מציאות זו, גם גלי צה"ל הרחיבה בהדרגה את תחום עיסוקה, והפכה לבמה מרכזית של חדשות, פרשנות ודיון אזרחי. תרומתה להכשרת דורות של עיתונאים ולפיתוח השיח התקשורתי בישראל היא עובדה מוכרת.

ועדיין, נדרשת כאן בחינה עקרונית. גלי צה"ל איננה גוף תקשורת אזרחי רגיל. היא כפופה לרמטכ"ל, מתוקצבת מתקציב הביטחון, ופועלת כחלק ממערכת צבאית היררכית. גם אם בפועל נשמרת עצמאות מקצועית רחבה, עצם השילוב בין מערכת צבאית לבין עיסוק שיטתי באקטואליה אזרחית מעלה שאלות של איזון והפרדת רשויות.

הפגנה מחוץ לגלי צה"ל (ארכיון),צילום: גדעון מרקוביץ

צבא במדינה דמוקרטית אמור להיות כפוף להנהגה האזרחית ולהימנע, ככל האפשר, ממעורבות בזירה הציבורית-פוליטית. אין הכוונה להשפעה מכוונת או ללחץ מודע, אלא לרגישות המבנית הנוצרת כאשר גוף ביטחוני מחזיק בפלטפורמת שידור בעלת השפעה ציבורית רחבה.

לאורך השנים עלו הצעות שונות בנוגע לעתידה של התחנה - סגירה, הפרטה או העברה למסגרת אזרחית. הדיון בהן נבלם פעם אחר פעם, ולעיתים נדמה כי הוא עצמו הפך לטאבו. דווקא משום חשיבותה של התחנה, ראוי לנהל דיון פתוח, רגוע ולא פוליטי, על ייעודה ומיקומה המוסדי.

הפתרון איננו צמצום חופש הביטוי ואיננו פגיעה בתקשורת ביקורתית. הוא טמון בהבהרה עקרונית של גבולות: תקשורת אזרחית צריכה לפעול במסגרת אזרחית, ואילו הצבא צריך להישאר ממוקד בייעודו המרכזי - הגנה על ביטחון המדינה.

דמוקרטיה חזקה איננה חוששת מדיון כזה. להפך, היא נבנית ממנו.

הכותבים: משה פוזיילוב, מכון משגב לביטחון לאומי, לשעבר בכיר בשב"כ וד"ר צחי אשכנזי, מרצה בכיר בפקולטה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. לשעבר בכיר בשב"כ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר