בהיאחזות הנח"ל ב(אלי) סיני: הניסיון להפריד בין התיישבות לבין ביטחון הוא מגוחך

שר הביטחון ישראל כ"ץ הבליח השבוע בהכרזה יצירתית: יהיו גרעיני נח"ל בצפון הרצועה. וושינגטון נלחצה, והתקשורת הלחיצה. גילויי החרדה, אם היו כאלה, נובעים מהחשש הישראלי רב־השנים מהתנחלויות - שקשור גם לאיסור רב־הדורות על יהודים לגור איפה שבא להם, ומהסטיגמה להיות "מתנחל". כאישה אני יכולה לומר שפעם בחורה היה כינוי גנאי, ויש אנשים שעדיין אומרים "בנות" בקטע מזלזל. הכל עניין של השקפה.

על המשמר

השבוע לפני 50 שנה החליטה ממשלת ישראל, בראשות יצחק רבין, לאשר התיישבות יהודית בשומרון. אלפי אנשים צעדו וחסמו כבישים בין קו התפר של אזור נתניה לבין תחנת הרכבת הישנה בסבסטיה, ואחרי שמונה פעמים הקבינט נכנע. שמעון פרס אמר בישיבת הממשלה ההיא שלצבא ההגנה לישראל אין עניין להיגרר למלחמת אחים, והמשורר חיים גורי תיווך בין הצדדים.

למחרת ההכרזה על הפשרה בין המתנחלים לבין ממשלת השמאל על־מלא, כתב הפובליציסט יעקב רבי בעיתון "על המשמר": "מדוע מתירים להם להשתמש בשם התנחלות? והרי הם מוציאים את שם ההתנחלות לשווא! מה בין סבסטיה־אלון מורה לבין העליות של חומה ומגדל?"

בהמשך מגלה לנו הפובליציסט של העיתון - שמוגדר כ"עיתון לציונות, לסוציאליזם ולאחוות עמים" - כי חבריו הנאמנים לדרך כותבים על אנשי גוש אמונים "מתנחלים" בתוך מירכאות, כי הם לא מתנחלים אמיתיים, כמו אלה שהקימו את הקיבוצים בקום המדינה. לא, זה לא אותו דבר. למה זה לא אותו דבר? הוא לא מסביר. אולי כי הם לא שרו אותם שירים, אולי כי היו להם פחות קשרים, ואולי כי לא היה להם כרטיס מועדון.

אין לדעת. אבל יעקב רבי כותב שהוא בכל זאת מזהה דמיון, כי "הם באמת מתכוונים להתנחל, לייסד יישוב של קבע בפאתי שומרון. לא 'באלפיהם', אך בוודאי במאותיהם או בעשרותיהם... אולי זאת הצרה, שתוכנית ההתנחלות של הרב לוינגר וחנן פורת איננה צחוק, איננה ראווה והפגנה בלבד. יש בה ממש - אם רק יותן להם לממשה". אגב, שימו לב: רבי כותב "פאתי שומרון". כלומר, הוא סבור שלב השומרון הוא שכם, אשר אליה המתנחלים לא הגיעו, לא אז ולא היום; וסבסטיה והיישובים - רק "פאתי".

על החיים

מה אני מבינה מפה? שאם את מעשה ההתנחלות עושים אנשים מהקבוצה ה"נכונה", השם "מתנחלים" הוא סבבה, וגם המעשה. אבל אם מעשה ההתנחלות נדד אל אנשים שלא חתמנו עליהם מראש, אז נדיר את הערכים ואת האנשים. כרם מהר"ל הוא תוצר של נישול וכיבוש הרבה יותר מאלון מורה וקדומים. בתי איתמר מחווירים לעומת הפלישה לווילות של קטמון.

אבל יש את המקובלים של הכיתה, שהם המתנחלים הנכונים עם המינוי לתנועת העבודה, ויש את המתנחלים המאוחרים, שהעזו לאמץ את הערכים אשר תנועת העבודה התעייפה מהם. השבוע התארגנתי עם הבת שלי לעבודה מול אותו ראי. וואלה, פחות מחמיא לי - אבל זה מה שיש. עדיף לחבק ולא להתנגד, לטובת המשפחה.

על הקזוארינות

מחצית מהישראלים שמעו השבוע את ישראל כ"ץ וזמזמו כמו ברפלקס את "בהיאחזות הנח"ל בסיני" של נעמי שמר. המוח שלנו יותר מפותח אפילו מבינה מלאכותית!

שנתיים אחרי שנכבש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים הוקמה היאחזות נח"ל בסיני, שאוזרחה אחרי שנתיים והפכה בהמשך ליישוב נאות סיני. היישוב הזה נעקר בתקדים ההיסטורי של קמפ דיוויד ב־1982, תקדים ששוחזר בפינוי יישובי גוש קטיף - אזור שבו לימים הוחבאו חטופינו ושממנו יצאו רוצחינו ונורו עלינו טילים.

הניסיון להפריד בין התיישבות לבין ביטחון הוא מלאכותי ומגוחך, ונובע מרגשי נחיתות־עליונות־פוליטיקת זהויות, כאילו אנחנו לא חיים בנפרד אבל מתים ביחד. אחרי מלחמת העצמאות (1948) - הקמת יישובים בלטרון, בכנרת, בנגב ובערבה קבעה בפועל את הריבונות שלנו, ומערכת הביטחון התייחסה אל יישובי הספר כאל חגורת הביטחון של המדינה.

עד מלחמת ששת הימים הוקמו 35 היאחזויות וחוות, על פי החלטת המטכ"ל שגם בחר להן את השמות. כל היאחזות הפכה בהדרגה ליישוב ששמר על המדינה. במקום שבו עברה המחרשה ועבר קו החשמל - שם עבר הגבול. והאויב ידע שמאחורי האורות עומדת ממלכה.

אחרי 67' המדינה נכנסה להלם מהעוצמות של עצמה, גוש אמונים ניסה להעיר אותה, ומאז הקונפליקט הפנימי הידוע "אני־עצמאית־ומשוחררת־או־קטנה־וחלשה" נמשך.

ועל המוות

ההתיישבות החילונית שהקימה את המדינה נחה אחרי שנים של עבודה. ההתיישבות הדתית שהקימה את השומרון רצתה להמשיך את תנועת העבודה. חלק מהראשונים הוחמאו ותמכו, חלק התעצבנו ושנאו. כך קיבלנו את מתנחלים איחוד ומתנחלים מאוחד, ימין ושמאל. זאת אותה אידיאולוגיה, אותם ערכים, אותה מדינה שצריך לדאוג לה ואותם יהודים שאין להם מקום אחר.

כשישראל כ"ץ מציע גרעיני נח"ל בצפון עזה, הוא קורא לצאצאים של כל הפלגים לחזור למקורות. הוא לא אומר "נעשה פה סבסטיה כמו בשומרון". זו קריאת כיוון לשינוי התודעה המדינית שלנו, שכשלה. אפשר להאשים אותו בשיקולים פוליטיים, ואפשר להגיד: וואלה, רעיון טוב. מה אכפת לי אם מציע אותו יהודי, מתנחל או אישה.