ברשות מקרקעי ישראל, האחראית על אכיפת הבנייה הבלתי חוקית, משתמשים במערכת מבוססת AI שלוקחת תצלומי אוויר באמצעות רחפן, לווין או מטוס קל ומצליחה לעקוב באופן מדויק על הכשרת קרקע לבנייה בלתי חוקית עוד לפני תחילת הבנייה.
המערכת מאפשרת לרשות להוציא צווי הריסה באופן מיידי, מה שמסייע לצמצם את הבנייה הבלתי חוקית ואפילו גורם להריסה עצמית של מי שבנו באופן בלתי חוקי את המבנים. הטכנולוגיה המתקדמת היא חלק ממאמץ רחב יותר שמניב תוצאות ראשונות בשטח: לראשונה מזה עשור, נרשמת ירידה דרמטית של 40% בבנייה הבלתי חוקית בנגב, על רקע עלייה באכיפה ובלימת הפלישה לשטחים חדשים.
האתגר הענק של התמודדות עם שנים של הזנחה, פשיעה גוברת והיעדר משילות הפכו את הנגב לאחד מאזורי הבקרה המורכבים בישראל. אבל נתונים חדשים שמגיעים ממחקרים של תנועת רגבים ומרשות מקרקעי ישראל מציירים תמונה עדכנית אחרת, שמסמנת את אחת מנקודות המפנה החשובות ביותר במאבק בבנייה הבלתי חוקית ובהשבת השליטה של המדינה בנגב.
דוח של תנועת רגבים
הדוח החדש של תנועת רגבים שהתפרסם הבוקר בוחן מאות תצלומי קרקע בלווין ומעקב בשטח אחרי צבירי בנייה בלתי חוקיים, ומראה ירידה של 40% בהתחלות הבנייה. מספר המבנים הכולל חוצה רף היסטורי.
הדוח מציג מגמת שינוי משמעותית: לאחר הזינוק החריג בבנייה הבלתי חוקית בין השנים 2021-2023, ברקע הסכמים קואליציוניים בין הממשלה ומפלגת רע"מ שאיפשרו בנייה נרחבת, בשנתיים האחרונות ניכרת צניחה חדה בהתחלות בנייה ובלימת הפלישה לשטחי מדינה חדשים.
לפי ממצאי מחלקת ה-GIS של תנועת רגבים, נרשמה ירידה של כ-40% בהתחלות הבנייה הבלתי חוקית. בעוד שבשנים 2021-2023 נבנו כ-404 מבנים חדשים מדי חודש, מספר שנקבע בין היתר בעקבות הנחיית המשנה ליועמ"שית להגדיל את היקף המבנים המסווגים כ"עדיפות נמוכה לאכיפה", ב-2025 מדובר ב-286 מבנים חדשים בלבד בחודש.
בשקלול נתוני ההריסות, התמונה אף חדה יותר: התוספת נטו עומדת בשנתיים האחרונות על כ-254 מבנים בחודש, הנתון הנמוך ביותר מזה עשור. אך לצד המגמה החיובית, בדוח נשמעת גם אזהרה חריפה: בשנת 2025 נחצה לראשונה רף 100 אלף המבנים הבלתי חוקיים בנגב.
מנכ"ל רגבים מאיר דויטש מסביר: "אחרי שנים שבהן הנגב הופקר והבנייה השתוללה, אנחנו רואים שינוי ממשי. בלימת הפלישה לשטחים חדשים היא הישג אסטרטגי. אבל אסור לגורמים שעוסקים בנושא לנוח, זה הזמן לתוכנית אב לאומית שתשלב אכיפה נחושה, תכנון מודרני והסדרה סופית בזמן מוגדר".
שכונות חדשות כחלופה לבנייה בלתי חוקית
במקביל לאכיפה, רשות הבדואים פועלת ביישובים עצמם - על פי מדיניות השר עמיחי שיקלי ותוכנית מיקודים. הרשות מקדמת פיתוח חסר תקדים של שכונות חדשות בתוך היישובים המוסדרים, כחלופה ריאלית לבנייה הבלתי חוקית ולפיזור באזורים מרוחקים.
השכונות החדשות יכללו אלפי מגרשים מפותחים עם תשתיות מלאות, לרבות חיבורי ביוב, דרכים, חשמל, מבני ציבור ושירותים קהילתיים - פתרונות מודרניים שנועדו לשפר את איכות החיים ולהציע לתושבים מסלול מוסדר, בטוח וחוקי. ברשות טוענים כי הסדרה אינה ענישה, אלא מהלך חברתי כלכלי רחב שנועד לייצר יציבות: "העתיד של הנגב תלוי במעבר מתפיסה של פיזור בלתי חוקי לבנייה מודרנית מוסדרת".
ברשות מחדדים לגבי אזורי פעילות האכיפה שוואדי חליל, המוגדר כיום באזור מחלף שוקת, ואום מתנאן הם למעשה חלק מפזורה של שבט אבו קורינאת, ולא כפי שמופיע לעיתים בפרסומים ציבוריים.
"21 אלף אזרחים הפכו להומלסים"
למרות העלייה באכיפה, בלימת הפלישה לשטחים והקמת מאות מגרשים מתוכננים, הבעיה רחוקה מפתרון. עם יותר מ-100 אלף מבנים בלתי חוקיים עומדת ישראל מול אתגר בקנה מידה לאומי.
במועצה לכפרים הלא-מוכרים בנגב דוחים את הצגת פעולות האכיפה כהשבת "אדמות מדינה" ומדגישים כי בפועל כמעט ואין שטחים שפונו באמת מתושביהם. על פי המעקב בשטח, רק ארבעה אזורים עברו פינוי משמעותי: אום אל-חיראן, ואדי אל-חליל, שכונת אל-טייב באום בטין - בסך הכול כ-1,500 דונם לכל היותר.
המועצה מציינת כי מאז הקמת הממשלה הנוכחית נהרסו כ-13,800 מבנים ומתקנים, מהם כשליש בתי מגורים מאוכלסים, מה שמתסכם בכ-21 אלף אזרחים שהפכו להומלסים ללא פתרונות מגורים חלופיים.
לפי הנתון האחרון של המועצה, בשנת 2022 הוסדרו בפועל רק 46 משפחות מהכפרים הלא מוכרים. לטענתם, גם בשנים האחרונות לא נרשם שינוי משמעותי, למעט הסדרה חלקית בכ-40 משפחות באום בטין. במקביל, מספר המגרשים המפותחים בכל שנה נמוך בהרבה מהיקף ההריסות, ורובם מיועדים בכלל לריבוי טבעי ביישובים המוכרים.
כלומר, המשמעות היא שרק כ-4% מתושבי הכפרים שנפגעו מהריסות מקבלים פתרון פוטנציאלי, בזמן של-96% אין שום אופק אמיתי להסדרה והם נאלצים לחיות שנים בין ההריסות ולסבול מהריסות חוזרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו