בתחילת החודש, לאחר כחצי שנה שבה הוקפאו הבחירות לרב העיר רמלה, כונסה לפתע ישיבה של ועדת הבחירות. הישיבה לא נכללה בלוח זמנים ידוע מראש והתקיימה לאחר תקופה ארוכה של דחיות ועיכובים, שבמהלכם הועלו טענות כבדות נגד אחד המועמדים המרכזיים. בסיומה של הישיבה החליטה הוועדה לאפשר לרב יצחק רפאל אבוחצירא להמשיך ולהתמודד על תפקיד רב העיר, זאת למרות חקירת משטרה מתנהלת בחשד לזיוף תעודת הרבנות שהגיש.
ההחלטה התקבלה בצל ביקורת ציבורית ומשפטית גוברת ומהווה שלב נוסף בפרשה שמלווה את הליך המינוי מזה חודשים. בלב הסיפור עומדת תעודת כושר לרבנות, שלטענת המתנגדים אינה רק חסרת תוקף אלא נחשדת כמזויפת.
הרב אבוחצירא הוא בנו של רב העיר הקודם, בן למשפחה המזוהה שנים ארוכות עם ש״ס, ובן דודו של מנכ״ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, מהאנשים המקורבים ביותר ליו״ר ש״ס אריה דרעי. הקשרים המשפחתיים והפוליטיים הללו מלווים את ההליך מתחילתו ומהווים רקע מרכזי לביקורת על אופן ניהולו.
הפרשה החלה כאשר הועלו טענות חמורות בנוגע לתעודת הכושר שהגיש הרב אבוחצירא לצורך התמודדותו. בבדיקות שנעשו בעקבות פניות של ארגון עתים ושל עו״ד אריק טויטו נטען כי לא נמצא כל תיעוד לבחינות שנערכו, לא פרוטוקול של מועצת הרבנות הראשית, לא החלטת פטור ולא הצבעה מסודרת.
לצד היעדר התיעוד, במסמכים שהוגשו לוועדה נטען כי נוסח התעודה עצמו מעורר קושי מהותי. אף שמופיע על התעודה תאריך, עולה כי היא הודפסה ביום שבת, נתון המעורר סימני שאלה כבדים, שכן מדובר בתעודת כושר לרב אורתודוקסי שאמורה הייתה להיות מונפקת במסגרת מוסדית הפועלת בהתאם להלכה. בנוסף, נטען כי נוסח התעודה תואם תעודות שניתנו שנים רבות קודם לכן ואינו מתאים לנוסח שהיה מקובל בתקופה שבה ניתנה לכאורה התעודה המדוברת.
עו״ד אריק טויטו, המלווה את ההתנגדות למינוי, אמר כי “אין שום תיק, אין פרוטוקול, אין מסמכים. אין אסמכתא אחת שמראה שהתהליך התקיים כפי שנדרש. מעבר לכך, לא מדובר רק בכשל מנהלי אלא במסמך שנחשד כמזויף”.
בעקבות הטענות נפתחה חקירת משטרה בחשד לזיוף מסמך רשמי. החקירה עדיין מתנהלת. מהמשטרה נמסר כי התיק הועבר לעיון והחלטת הפרקליטות, כמקובל.
למרות זאת, ועדת הבחירות המשיכה בהליך. מפרוטוקולי הדיונים עולה כי הוועדה בחרה להתמקד בשאלה האם ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בזיוף, ולא בשאלה האם המועמד עומד בתנאי הסף הנדרשים לתפקיד.
במהלך אחד הדיונים אמרה יו״ר הוועדה, השופטת בדימוס שרה פריש, “מבחינה מנהלית יש חזקה שאדם חף מפשע אלא אם הוכח אחרת. אין חזקה מנהלית שאדם זייף מסמכים”.
הרב רפאל מזרחי, מנהל אגף הבחינות ברבנות הראשית, טען בפני הוועדה כי “אם התעודה מופיעה במערכת זה אומר שהיא הייתה חלק מהחומר. התעודה הזאת נראית תקינה”.
מנגד, היועצת המשפטית של הרבנות הראשית, עו״ד אורית משמוש, הבהירה בחוות דעת שהוגשה לוועדה כי “חיפשתי בארכיב ולא מצאתי כלום”.
גם שאלת הלחצים על הליך ההסמכה עלתה במסמכים. לפי החומרים שהוגשו, שני רבנים התייחסו למעורבות חריגה מצד אביו של המועמד. הרב רלב״ג העיד על לחצים שהופעלו סביב הנפקת התעודה, ואילו דבריו של הרב פרנק, מבכירי הרבנות הראשית עד היום, הובאו במסגרת חוות הדעת של עו״ד משמוש, אף שלא נשמעו ישירות בפני הוועדה.
עו״ד טויטו מותח ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטות. לדבריו, השימוש בעקרון חזקת החפות בהליך מנהלי הוא שגוי מיסודו. “זה לא משפט פלילי. השאלה היא אם המועמד עומד בתנאי הסף. כשיש חקירת משטרה פתוחה וכשיש חשד לזיוף, אי אפשר להתעלם מזה”.
עו״ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון עתים, אומר כי המקרה ברמלה אינו חריג. “זה לא סיפור נקודתי. זה דפוס שחוזר על עצמו. ש״ס מקדמת מועמדים לרבנות עיר רק כשהיא מרגישה שהקרקע מוכנה, עם הרכבים נוחים ועם מהלכים שמאפשרים להכשיר מועמד גם כשעולות בעיות מהותיות”.
גורמים המעורים בפרטים טוענים כי במקביל להמשך קידום מועמדותו של הרב אבוחצירא, נעשים ניסיונות להכניס מועמד נוסף לתמונה. וייגלר מסביר כי:״ההבנה היא שאם בג״ץ יפסול את מועמדותו של הרב אבוחצירא, ש״ס רוצה שיהיה מועמד חלופי מטעמה שכבר נמצא על המסלול. זו היערכות פוליטית מובהקת״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)